דֵרוּג:
8.5/10
יָצוּק:
ג'ו מנגנילו בתור אגרוף מקסימום
Skylan Brooks כאוגר
זולי גריגס כאינדיגו
פול שייר בתור טנגו
איימי סיימץ בתור קליאו
גלן האוורטון כמנהל
כתוב, משותף וביים על ידי אדם מצרים מורטימר; סיפורי משותף של לוקאס פאסמור
לחץ כאן כדי להזמין מראש דיגיטליתארכינמיה!
ביקורת ארכינמיה:
אנו בעידן בו סרטי גיבורי על וסיפורי קומיקס נשארים כל הזעם על המסכים הגדולים והקטנים, אך יש להודות שאפילו כאשר העיבודים נשארים בעיקר איכותיים או מבדרים, אפילו הרגשתי קצת מעייפות קומיקס בצפייה בתוכן שלי. אז כאשר סרט מסקרן, צבעוני, חתרני ומקורי כמוארכינמיהמגיע, אני נזכר עד כמה מרגש עולם גיבורי העל יכול להיות, גם אם זה לא מבוסס על ספר קומיקס בפועל.
מקס אגרוף (ג'ו מנגניאלו) טוען שהוא גיבור מממד אחר שנפל בזמן ובמרחב לכדור הארץ, שם אין לו כוחות. איש אינו מאמין לסיפוריו פרט לנער מקומי בשם אוגר. יחד הם יוצאים לרחובות כדי למחוק את סינדיקט הסמים המקומי ובוס הפשע המרושע שלו המכונה המנהל.
הסיפור סביב מקס ועברו הוא כזה שלעתים קרובות מרגיש מאוד ייחודי, כאשר גיבורים עקורים ומאוכזבים שנראו בעבר בדפיו של טוד מקפרלןלְהַשְׁרִיץומארק מילארזקן לוגן, אך לעולם לא בצורה כמו המקס של מקס. הוא לא סתם נואש מעברו אלא גם על ידי נלכד בעולם שהוא לא מכיר, ואין לו למי לפנות.
הגישה של הסופר/הבמאי אדם מצרים מורטימר לאיך שהעולם רואה את מקס ואיך האמסטר לומד עליו, גם היא משחקת בצורה מבריקה דרך הסיפור, מכיוון שאנחנו באמת נשארים לתהות לחלק גדול מהסרט אם הוא בעצם מי שהוא אומר שהוא או סתם אדם עני ואוי. עם כוחותיו שנלקחו ממנו בגלל החור ביקום הוא אגרוף את עצמו, לדברי מקס, זה מקשה הרבה יותר על אחד להאמין לסיפוריו ולמרות שהוא עושה הרבה ניסיונות להוכיח את זה למעקבו הצעיר, זה משחק ב"הבהבה "והוא מתגעגע לזה" שעובד עוד יותר לבחון את שיפוטם של המנתחים על מקס.
בהתחשב באופי האינדי יותר של ההפקה, במיוחד בהשוואה לתקציבים של מארוול ו- 150 מיליון דולר של DC, מורטימר מוצא דרך לעקיפת העקיפה להביא את עולם הכוכב הביתי של מקס לחיים על ידי שימוש באנימציה צבעונית וסגנון קומיקס צבעוני ותוסס. זה לא רק מאפשר לקולנוען להבטיח שכל חומרי הפעולה החיה שלו נראית כמה שיותר מסוגננים עם הכסף שיש לו, אלא שהוא גם יוצר שפה חזותית משותפת בין אנימציה לעולם האמיתי שעובד פלא.
לצד סיפורי הסיפורים המיומנים והקודתיים, יש גם חוש הומור נפלא העובר לאורך כל זה מונע מהסרט לצלול למעמקים הרסניים והמשעמתיים בצורה משעממת של מאמצי הקומיקס של DC של זאק סניידר, שמנגנילו היה בעבר חלק ממנו. מהאופי השגוי של טנגו של פול שיר למנהל הרע של פול שר, ואפילו יכולתו של מנגניאלו להביא קצת לידה מודעת לעצמה למקס, יש המון רגעים הראויים לצמחים או לצחוק ששומרים על ההליכים פשוט מספיק.
ההופעות בסרט זורחות גם הן, בין אם הן קומיות או רציניות, במיוחד במנגניאלו, האוורטון ובסטאר-כוכב להיות-שבר זולי גריגס. יש להודות כי האינדיגו של גריגס מרגיש מוכר ומוחלט לפעמים, אחות גדולה טיפוסית שעושה פשע כדי להוציא אותה ואחיה מהגטו ובחיים טובים יותר, אבל הכוכבת בת ה -23 מביאה לב וכריזמה אמיתית לדמות המחמירה אותה והופכת אותה למרכזה משכנע לסיפור.
ארכינמיהיתכן שלא ייפולו מציפיות הצופים עם כמה כתיבה לא אחידה וקצב יציב מדי פעם מאשר טיולי קומיקס אחרים, אך בזכות הכיוון המסוגנן, קונספט ייחודי ומסקרן, אנימציה מבריקה והופעות מהממות מהקאסט שלה, הוא ממשיך את רצף הזכייה של מורטימר ומוכיח שהוא הרבה יותר מאשר במאי חווצות.
