ראיון במשמרת יום: ג'יי ג'יי פרי על מעבר מפעלולן לבמאי

העורך הראשי של ComingSoon טיילר טריס שוחח איתומשמרת יוםהבמאי ג'יי ג'יי פרי על המסע שלו לקראת הפיכתו לבמאי והסגנון שלו בהשפעת שנות ה-80.משמרת יוםאמור לצאת דרך נטפליקס ב-12 באוגוסט.

"אבא חרוץ שמטרתו לפרנס את בתו משתמש בעבודת ניקוי משעממת בבריכה כחזית להופעה האמיתית שלו: ציד והרג ערפדים", נכתב בשורת היומן.

טיילר טריז: ראינו את הטרנד הגדול הזה של פעלולנים עוברים בהצלחה לבימוי. מהן הכישורים הגדולים ביותר שצברת כרכז פעלולים שהפכו את המעבר הזה למוצלח?

ג'יי ג'יי פרי:אז הדרך עברה מיציאה מהצבא [להפוך] לפעלולן, מפעלולן להיות רכז קרב, ואז להיות רכז פעלולים, אחר כך להיות מנהל יחידה שנייה, ואז להיות מנהל. כאשר אתה מביים יחידה שנייה... אני עושה את זה כבר 20 שנה, יחידה שנייה בימוי... מרדף אחר מכוניות גדול, קטעי מפתח או קטעי קרבות גדולים הוא למעשה קשה יותר מאשר לביים כמה שחקנים ליד שולחן. כלומר, אם יש לך שחקנים טובים, זה קל. אם יש לך שחקנים גרועים, אולי זה קשה. אני עדיין לא יודע, כי לא ביימתי אף שחקנים גרועים. כשאתה נועל עיר ויש לך שש מכוניות וארבעה אופנועים ומסוקים ופיצוצים, יש לך כמות מוגבלת של זמן לעשות את העבודה. ואתה גם בלחץ לא להרוג מישהו.

אז זה סיר לחץ. אתה עובד מהר מאוד, בתנאים מאוד מסוכנים, אבל זה ממש כיף. ונהניתי לעשות את זה, כמו לעזור לצ'אד [סטהלסקי, מנהל שותף שלג'ון וויק] החוצהג'ון וויק 1וג'ון וויק 2, צופה במסלול שלהם, דיוויד [לייטץ', מנהל שותף שלג'ון וויק] והמסלול של צ'אד עולה... הם התחילו להתקשר אליי, ואנשים התחילו להתקשר ולשלוח לי תסריטים. ברגע שנשלחתי ביום יום, ידעתי שאני חייב לעשות את זה, כי הסרטים האהובים עליי מהתקופה שגדלתי היובנים אבודים,צרות גדולות בסין הקטנה,רוע מת, והמקורילילה פחד- אקשן, קומדיה, אימה. שם היה הלב שלי. רציתי לקבל את כל שלושת המרכיבים האלה. אני אוהבג'ון וויק. עבדנו ממש קשה, אימנו את קיאנו, השגנו אותו הכי טוב שיכולנו להשיג אותו.

אבל אתה מבוסס על המציאות. למרות שזה לא מציאותי שהוא יכול להפיל כמה אנשים, אבל עדיין, הוא בן אדם. יש כוח משיכה ודברים שהוא לא יכול לכופף. ברגע שאתה מביא ערפדים לתערובת, ובכן, אתה מציאות פלוס 70%. עכשיו יש לי רשיון דרמטי על הפעולה לעשות מה שאני רוצה, מה שרק מעלה דברים. אז יש לך שני העולמות האלה שמסתתרים לעין, הערפדים ואיגוד הציידים, מתנגשים. מה שבשבילי היה סופר מעניין ומהנה. כרגע, אם אתה מדליק את החדשות, זה חשוך, אחי. יש אבעבועות קוף, ו-COVID, ואוקראינה, ורוסיה, וטייוואן וסין. רק רציתי לעשות משהו מהנה שלא היית צריך להרגיש... לא היית צריך לצפות, או שמישהו ניסה לכפות עליך דעה. רק רציתי שאנשים ייהנו מזה. קצת אסקפיזם לא פוגע באף אחד, וכמה צחוקים יכולים לעשות רק טוב לעולם כרגע, אחי.

האקשן בזה כל כך כיף. אפילו ראיתי כמה מהלכי היאבקות מקצוענים שנזרקו שם, שלדעתי הם סופר מגניבים.

היאבקות אחי!

כֵּן! אז מה היו המטרות שלך עם סצנות הקרב ומאיפה בעצם לקחת את ההשראה?

השראה מגיעה מכל מה שראית או עשית בחייך. אז השראה מכל הסרטים שעבדתי עליהם... מה שאמרתי לצוות הפעולה שלי שאיתו אני בדרכים כבר שבע שנים [היה] "אני לא רוצה לעשות שום דבר שכבר עשינו . אני רוצה לחפש דרכים חדשות לעשות דברים". ואם אי פעם נגיד, "טוב, בוא נעשה את הדרך הישנה," אמרתי, "ואז נכשלנו ונמות מוות קטן." לערפדים היה צורך במראה מעניין, אז הבאנו מעוותים והכפלנו אותם עם שחקני פעלולים, והכפלנו אותם עם לוחמים. אז משהו כמו, למשל, הסבתא. יש את השחקנית, יש דאבל פעלולים, יש כפיל קרב, ויש כפול עווית, ועבודת העווית עצמה, כשאנחנו טורקים אותם ומקפלים אותם לשניים, צילמנו את זה הפוך.

הם בחצי, ואז שלפנו אותם על חוט ושיחקנו אותו הפוך, אבל עם מהירות מצלמה קסומה שאני לא יכול לחשוף אלא אם כן אתה נותן לי הרבה כסף... יש שם סוד. אז רציתי לשנות את הדרך שבה ערפדים נלחמו. אז ערבבתי את זה עם דברים כמו לוצ'ה ליברה, עבודת חוטים... והם כל כך מכופפים, שזה כמו להילחם בתמנון שמנסה לנשוך אותך. במקביל, לזרוק כמה מהלכי MMA, כמו צלב, נכון? ראית את התושבת, את המתג. אז רציתי לזרוק שם כמה דברים שנראים מוכרים שאנשים יכולים להתחבר אליהם, אבל אז לזרוק את זה על הראש ואז לנסות את זה שוב. אז כן, רק רציתי שלכל אחד יהיה הסגנון שלו.

חשבתי שלריב גדול עם "ספירת הגוף בבית" היה מדהים. איך אתה בוחר את המוזיקה שלך כאן? הפסקול מעולה.

תודה אחי. טוב, תשמע, אני מעריץ גדול של התקופה ההיא. רציתי שהסרט יתרחש היום, אבל מרגיש כאילו באד לכוד בשנות ה-80, כאילו אני לכוד בשנות ה-80, תראה את חולצת הבוקרים שלי... כאילו אני תקוע בשנות ה-80, כלב! אז רציתי שהוא יהיה כזה, ורציתי שגם המוזיקה תרגיש ככה. אם תכנסו למכונית שלי, זה יהיה היפ הופ מהאולד-סקול או ה-Beneyard של אוזי. זה מה שזה אם אתה הולך לרדיו שלי עכשיו. רציתי שבאד יהיה כמוני ככל שיכולתי אז כשג'יימי [פוקס, מובילמשמרת יום] שאל אותי שאלה, לא הייתי נשמע כמו אידיוט שנותן לו תשובה טיפשית.