(צילום מאת מוניקה שיפר / Getty Images עבור פסטיבל טרייבקה)
מבוסס על משחק המציאות המדומה של Ubisoft באותו שם, סרט תעלומות אימהאנשי זאב בפניםהואזמין כעת באופן דיגיטלי. ב-whodunnit מככבים סם ריצ'רדסון, מילנה ויינטרוב, ג'ורג' באזיל, שרה ברנס ועוד כסדרת רציחות שמתרחשות בעיירה קטנה. את הסרט ביים ג'וש רובן מתסריט של משנה וולף.
קשורים: אנשי זאב בפנים: ג'וש רובן מדבר על קווי דמיון, הקלט של Ubisoft
"לאחר שצינור מוצע יוצר חלוקות בתוך העיירה הקטנה ביברפילד, וסופת שלג לוכדת את תושביה יחד בתוך הפונדק המקומי, שומר היערות שזה עתה הגיע פין (ריצ'רדסון) ועובדת הדואר ססילי (ויינטרוב) חייבים לנסות לשמור על השקט ולחשוף את האמת מאחורי יצור מסתורי שהחל להטיל אימה על הקהילה", נכתב בתקציר הרשמי.
העורך הראשי של ComingSoon, טיילר טריז, דיבר עם וולף על הסרט, המעורבות של יוביסופט ואיזה נושאים היוו השראה לכתיבתה.
טיילר טריז: האם אתה יכול לדון במלגה בתשלום שיוביסופט עשתה שהביאה לסרט הזה? אני חושב שזה נהדר לראות אותם נותנים לנשים הזדמנות כל כך גדולה.
משנה וולף: גם אני חושב שזה ממש נהדר. הייתי השנה הראשונה של המלגה. זה היה קצת יותר לא רשמי. בשנה שהתחלתי, נכנסתי ליוביסופט באסיפה כללית דרך הסוכן שלי, שלא היה לו שום קשר למלגה, אבל אז מרגרט [בויקין] מ-Ubisoft אמרה, "היי, אנחנו חושבים על, בערך להתחיל את זה. חממה כאן. זה בתשלום, זה כל האירוע. משנה רוצה להגיש מועמדות?" עדיין הייתי צריך להגיש בקשה. הייתי בשנה הראשונה, וזו הייתה מלגת PAGE. הם פתחו את הכספת, וקיבלתי גישה לכל ה-IP הנהדר שלהם, שהוא בננות. יש להם כותרים נהדרים, והם היו כמו, "מה מעורר אותך? אנחנו מתעניינים בנקודת המבט שלך על דברים", שמעט מאוד אנשים הם. הבאתי להם רעיון לאנשי זאב בפניםשהם פשוט חשבו, "וואו, זה באמת קונספט גבוה, ורלוונטי ומהנה. בואו ננסה", ואז לאורך כל הדרך סופר תומך.
Werewolves Within, זה לא המשחק הכי גבוה של Ubisoft. עם זאת, משחק VR נחשב מאוד, וכמו שאמרת, יש להם כספת כל כך מדהימה של נכסים. האם היו עוד רישיונות שעניינו אותך, ומה בסופו של דבר הוביל אותך לבחור ב-Werewolves Within? כלומר, שם המשפחה שלך הוא וולף. האם זו הייתה חביבות קטנה?
אוּלַי. יש לי נקודה רכה לזאבים. למעשה, אהבתי את הרעיון של צדק פרטי כנושא לסרט. הרגשתי שאני באמת יכול להיכנס לזה. התחשק לי לראות משחק ולשחק את המשחק. אנשים לא מקבלים החלטות הגיוניות לגבי מי הם בוחרים להיות איש הזאב. הם מקבלים החלטות ממש מוטות, אינפנטיליות על סמך מי הם כועסים. אז זה היה ממש לא מובן מאליו בשבילי פשוט לשנות את זה ולעשות את זה כדי לתת לו סוג של נושאים מודרניים. נושאים כמו חלוקות בקהילה ומה שאנחנו חייבים זה לזה ומעמד, וגבריות ופשוט לשחק איתה ולראות לאן זה לקח אותנו. אהבתי את סוג הז'אנר של whodunnit. אני גם אוהב את ז'אנר האימה, ויש לי הרבה קומדיה להנעים הכל. הם הלכו על זה, והם אמרו לי אחרי הטיוטה הראשונה, "אנחנו הולכים לעשות את הסרט הזה," הייתי כאילו, בסדר.
אמרת שהם מאוד תומכים. איזה סוג של השראה יצירתית הייתה להם? האם היה משהו בחלקים מהמשחקים שהם רצו לראות מיוצג, או שפשוט היה לך שלטון מלא?
לְעוֹלָם לֹא. תמיד היה לי שלטון מלא. הבאתי להם את הרעיון שהבאתי להם היה באמת, כלומר, אני מרגיש שהמהות של המשחק באמת מוכלת בסרט, שהוא רק קבוצה של כפריים שנאספו סביב אש שמחפשים את מי שעשה את זה. ואני חושב שזה גם מרכזי בסרט. אני חושב שהם שמחו שסיפקתי את התחושה של המשחק והסרט ונתנו לי הרבה רישיון עם מה שעשיתי כשכתבתי אותו. הייתה להם קלט נהדר. יש להם אינסטינקטים טובים לגבי סיפורים שם. הם ממש מנהלים חכמים. ירדנו בכמה רחובות ללא מוצא, וזה היה בסדר. אף פעם לא הרגשתי שאני לא יכול לקחת סיכונים עם הצוות מ-Ubisoft. הם ממש קריאייטיבים חכמים. ואז הם נותנים לך הרבה מקום להיות יצירתי ולהביא את נקודת המבט שלך למה שאתה עובד עליו. אז הרגשתי סופר נתמך. כל העניין היה די נגע ומבורך.
כפי שציינת, יש לזה נושא של קהילה, והוא מתרחש בעיירה קטנה של אמריקה ולא במשחק, שמבוסס יותר מימי הביניים. סופת השלגים בעיירה קטנה, היא באמת עוזרת לבנות את המקום הזה מסוג מדורה שבו רק כמה אנשים [נמצאים שם]. קל לעקוב אחר כל הקאסט, אבל מה הוביל לאווירה המסוימת של אזור הררי שבו כולם מכירים את כולם.
כשראיתי את משחק הווידאו, ושיחקתי את משחק הווידאו, זה היה בדיוק מה שעורר בי. חשבתי, איפה זה יכול להיות? שיש חבורה של מקומיים שהם מקבלים יותר מדי תיירים או אנשים, יותר מדי אנשים עשירים מהעיר עוברים לשם. פשוט חשבתי ורמונט, מה זה המקום הזה? בדיוק כמו, לאן אנשים הולכים כי הם לא באמת אוהבים אנשים? והייתי כמו ורמונט! אבל גם, הרעיון של צינור הנפט שנכנס לעיר וקצת כסף, משמעות רבה לחלק מהאנשים האלה על אדמתם שלא בהכרח הייתה שווה להם כלום קודם לכן. ואז יש שם אנשי איכות הסביבה שאומרים, "לא, זה לא מה שאנחנו רוצים מהחיים שלנו. זו לא הסיבה שעברנו לכאן". חשבתי שזה מעניין, ולמעשה, זה היה ג'ייסון אלטמן ביוביסופט שדיבר קצת על איך, איך דברים כאלה קורים בעיירות קטנות. מצאתי דרך לשלב את זה בתסריט. אני חושב שזה הוסיף הרבה.
הסרט עושה עבודה כל כך נהדרת בגורם לכולם לחשוד, ואתה שותל כל כך הרבה זרעים של ספק. איך זה היה לתת לצופים מספיק רמזים אבל לא ממש לאיית שום דבר כי יכולתי לדמיין שזה איזון קשה?
כֵּן. כלומר, אני מרגיש כאילו בעטתי הרבה לכלוך על מי זה איש הזאב, אבל אם תחזור ותראה את זה פעם שנייה, אתה הולך לראות גם את פירורי הלחם. אז זה היה פשוט תהליך ממש כיף. כלומר, אני אוהב לכתוב סיפורים ולהטעות. הייתי קומיקאי במשך 10 שנים, והקומדיה היא בעצם זיוף שמאלה והולכת. יָמִינָה. אז זה היה כאילו, זה מה שאני אוהב לעשות. זה היה כיף. אני צריך לכתוב חבורה של בדיחות וחבורה של דמויות ארכיטיפיות גדולות מאוד שמגבירות את הציפיות שלך. זה מרגיש כמו לשחק קצת. אני חושב שבגלל זה כל כך כיף לראות זה בשבילי, זה כאילו, זה כמו שהילד שלי כתב את זה. אני חושב שלג'וש [רובן], הילד שבו ביים את זה וקיבלנו מאלתרים נהדרים לשחק את הדמויות המהנות האלה.
הרקע הקומי בהחלט מראה שזה סרט כל כך מהנה וסם ריצ'רדסון עושה עבודה מדהימה בתפקיד הראשי. כמה מתגמל היה לראות את הדמויות שכתבת פשוט מתעוררות לחיים על המסך ופשוט מקיימות את ההבטחה לכך?
זה כל כך מדהים. באמת שמילים לא יכולות לתאר איך זה לראות שחקנים מגלמים סצנה שחיית איתה כמו שנה. כאילו, אני מתכוון, זה היה היקר שהיה במחשב הנייד שלי. אף אחד לא קיבל את היקר ואז זה יצא, והשחקנים האלה מביאים כל כך הרבה לתסריט, במיוחד אנשים כמו סם וצ'יין ג'קסון, הארווי גיילן ומילאנה ויינטרוב. הם פשוט ממש טובים במה שהם עושים, ומיכאלה ווטקינס, מייקל צ'רניס, קתרין קרטין, פשוט יש כל כך הרבה שחקנים טובים. הם עשו עבודה כל כך טובה עם החומר. הלב שלי עמד להתפוצץ. הלכתי לסט, חשבתי שהלב שלי עומד להתפוצץ. זה היה כל כך כיף.
חשבתי שזה מרענן שיש גיבור. זה פשוט בחור נפוח. הוא לא איזה אדם מהורהר עם עבר מסוכסך כמו, או שאין כמו סיפור כולל גדול. כֵּן. הוא פשוט בחור טוב שמנסה לעשות נכון עם הקהילה החדשה שלו. מה גרם לך ללכת לכיוון הזה? זה ממש מרענן, וזה כל כך פשוט.
זה היה הנושא של גבריות, אני חושב שהוא תמיד טבוע בסרט של איש זאב. אני חושב שבשבילי, יצירת דמות שפוחדת מקונפליקטים היה חלק גדול מבניית העולם הזה, כי כל כך הרבה מכל דבר הוא בהשראת הפחד שלו מקונפליקט ומהאופן שבו הוא מגיב להיות בקונפליקט כה רב. הוא בחור ממש נחמד. הוא מחבר. הוא רוצה שאנשים יסתדרו. הוא מרגיש שאנחנו חייבים משהו אחד לשני, ובכל זאת הנה הוא כאן, וכולם רק מתגברים וכועסים עד שהוא פשוט לא יכול יותר. הוא נושא כמה נאומים ממש נפלאים בסרט. אבל החבר'ה הנחמדים, רציתי להראות בערך את הערך של חיבור.
התסריט עושה עם זה עבודה מצוינת. לשאלתי האחרונה אליך, מאוד אהבתי עד כמה איש הזאב כולו היה מעורפל במשך זמן מה. בשלב מסוים, חשבתי, הו, איש הזאב הולך להיות באמת בפנים? זה בני האדם? אתה משחק עם זה הרבה, ואנחנו רואים את תושבי הכפר השונים הולכים אחד על השני. אנחנו רואים כמה מקרי מוות ככה. אנחנו לא באמת רואים איש זאב עד מאוחר מאוד. האם אתה יכול פשוט לדון בשמירה על מעורפל כזה ואיך הצלחת לשחק את הטרופ הזה?
ובכן, אני חושב שבשבילי, אני אוהב סרטי מפלצות, אבל אני מרגיש שהמפלצת יכולה לפעמים להרוס את סרט המפלצות. אני יודע שזה כאילו, אממ, אני יודע שזה כמו דבר מוזר להגיד, אבל אני אוהב את הרגעים המתוחים שבהם אנחנו לא יודעים איפה המפלצת נמצאת. מי המפלצת, או אם הם אפילו כמפלצת. אז רציתי לתת לצופים לחיות בחלל הזה כמה שיותר זמן. באמת רציתי לגרום לאנשים לחשוב שהם יודעים מי זה ואז לגרום להם לטעות.
