מבוסס על משחק המציאות המדומה של Ubisoft באותו שם, סרט תעלומות אימהאנשי זאב בפניםהואזמין כעת באופן דיגיטלי. ב-whodunnit מככבים סם ריצ'רדסון, מילנה ויינטרוב, ג'ורג' באזיל, שרה ברנס ועוד כסדרת רציחות שמתרחשות בעיירה קטנה.
"לאחר שצינור מוצע יוצר חלוקות בתוך העיירה הקטנה ביברפילד, וסופת שלג לוכדת את תושביה יחד בתוך הפונדק המקומי, שומר היערות שזה עתה הגיע פין (ריצ'רדסון) ועובדת הדואר ססילי (ויינטרוב) חייבים לנסות לשמור על השקט ולחשוף את האמת מאחורי יצור מסתורי שהחל להטיל אימה על הקהילה", נכתב בתקציר הרשמי.
העורך הראשי של ComingSoon שוחח עם הבמאי של Werewolves Within, ג'וש רובן, על סרט האימה המשונה, שיצר תעלומה בסגנון אגתה כריסטי, ועל הכישרונות של סם ריצ'רדסון.
טיילר טריז: רציתי לשאול אותך מה באמת משך אותך לפרויקט הזה. שיחקת במשחק VR? מה באמת הוביל אותך להתעניין?
ג'וש רובן: ובכן, נשאלתי אם אהיה מעוניין להעיף מבט על התסריט ולהציע עליו כתותח שכיר, באמת. אז האנשים ב-Vanishing Angle היו אדיבים מספיק כדי להגיש את הדברים שלי ל-Ubisoft. הם הביטו בסרט הראשון שלי,תפחיד אותי, ואמר, "כן, הסרט שלו טוב. בוא נשמע אותו." קראתי את התסריט ומיד זה פשוט נתן לי השראה. זה גרם לי לחשוב על הסרטים שאהבתי כשגדלתי, החל מארכינופוביה ועד לאחים כהן.
איזה סוג של קלט היה ל-Ubisoft מבחינה יצירתית? האם הם היו מעורבים בכל תהליך הצילום או שהם פשוט נתנו לך לעשות את מה שאתה עושה הכי טוב?
זה קצת נותן לי לעשות את מה שאני עושה הכי טוב. עשיתי רק סרט אחד. עשיתי המון סרטונים לקולג' הומור וכאלה, אז אני בטוח שהם היו זהירים בצדק מההתחלה, אבל ברגע שהם הבינו, "הו, הבמאי הזה מתכונן, הוא באמת חושב על מה שהוא עושה." הם נתנו לי פחות או יותר לעשות את שלי. זה היה תהליך מדהים. זה היה מאוד מאוד שיתופי מההתחלה.
הסרט עושה עבודה מצוינת באיזון הומור ובין כמה הפחדות לאורך כל הדרך. האם תוכל לדבר קצת על הרקע שלך וכיצד זה עזר לך והכין אותך לסוג זה של פעולת איזון?
עליתי בקומדיה. קודם כל הייתי חובב סרטי אימה. אהבתי את פרדי קרוגר וג'ייסון, אפקטים פרקטיים של שנות ה-80 וכדומה. אהבתיהדברכשגדלתי, אבל קומדיה היא המקום שבו אני באמת חתכתי שיניים. עוד לפני הקולג' הומור, עשיתי סרטונים עם החברים שלי, העליתי אותם לאינטרנט לפני שפלאש היה קיים. אז אני חושב שיש את הדבר הזה, לא להשוות את עצמי, אבל יש את הדבר הזה שאני קצת מבין עם יוצרי קולנוע שעלו בקומדיה, כמו ג'ורדן פיל, כמו אפילו ג'ון קרסינסקי, שם אנחנו מבינים איך לכופף ז'אנר. אנו מבינים כברומטרים בוודאות עבור פרויקטי ז'אנר, כמה רחוק זה רחוק מדי. לא להיתפס מנסה להצחיק, ומה שבאמת אפילו מפחיד כי אנחנו משחקים על הספקטרום הזה. כל כך קיצוני, כשהוא מגיע מרקע קומי הוא משחק יד ביד עם אימה, עם הפחדות קפיצה, כל הדברים האלה די טוב.
חשבתי שהסרט עשה עבודה כל כך נהדרת לגרום לכולם להיראות קצת חשדניים ואתה שותל כמה זרעים של ספק לאורך כל הדרך. זה הזכיר לי את משחק ה-VR, שבו אתה פשוט לא יכול לסמוך על אף אחד. אתה אף פעם לא נותן יותר מדי רמזים, אבל ברגע שאתה מוצא את הגילוי, הכל היה מפורש אבל לא כולם רואים את זה. האם קשה לתת לקהל מספיק רמזים, אז הם סקרנים, אבל הם לא מבינים את זה?
בהחלט נכנסתי לפרויקט מתוך מחשבה שכולם צריכים לקבל את הרגע של אגתה כריסטי. כל אחד צריך להרים גבה אחת ולהפוך את הלחי לצל כהה. אז אני חושב שעם מספיק הכנות ושיחה, עשינו עבודה די טובה לגרום לכולם להיראות די מסתוריים, אבל הזמן יגיד. אני שמח שאתה חושב כך. אבל סרטים בסגנון אגתה כריסטי, אתה יודע, סרטים כאלה,סכינים החוצה, הם יכולים להיות קשים כי אתה לא רוצה להישען יותר מדי על אף כיוון אחד ולהטות את הכובע.
סם ריצ'רדסון פשוט פנטסטי בתפקיד הראשי. אתה יכול לדבר על הביצועים שלו? הוא פשוט מצחיק באופן טבעי. יש לו כריזמה נהדרת, אז איך הוא היה לעבוד איתו?
סם נפלא לעבוד איתו. סם הוא שחקן קומי בראש ובראשונה, שהגיע לפעול על כל הצילינדרים כי הוא לא רק משחק בפסגת המשחק הקומי שלו, מצחיק וחד כמו שהוא תמיד, אלא הוא גם משחק פגיע. הוא משחק על ההימור הרגשי באמת, ואני חושב שבגלל זה אנשים יתמוגגו מהכישרון שלו. הוא פשוט פועל במאה אחוז זה כמו קומדיה ומשחק בדרמה. זה מה שיסיע את זה הביתה.
גם אני מאוד אהבתי את הדמות שלו, כי לא לעתים קרובות יש בסרט פשוט גיבור שהוא בחור טוב ישר. אתה יודע, הוא לא איזה אדם מהורהר. אין לו עבר עמוק ואפל, הוא פשוט בחור טוב שמנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר. מכיוון של סיפור, האם זה מאתגר אותך כבמאי כשאתה מתמודד עם טיפוס כזה?
אני לא חושב כך. אני חושב שאתה צריך להתחבר, אתה יודע, מה היתרון של סוג זה של דמות. ובמקרה הזה, זה כאילו, אני למעשה, אני כועס שאנשים אחרים כמו לא חושבים להיות טוב זה מספיק. אני כועס שאנשים טובים לא עושים זאת, או שאתה יודע, שכולם לא עושים דברים טובים בשביל כולם. כאילו האם לא כולנו יכולים פשוט להסתדר עם משהו, וזה משהו שאני יכול להזדהות איתו. אני חושב שגם סאם וגם אני מזדהים מאוד עם סוגי האישים האלה כאנשים שהם טובים מטבעם או שלימדו אותם להיות טובים. לא יכול שלא לחפור את הציפורניים שלך בברכיים כשאנשים אחרים פשוט יוצאים מהדרך כדי ללחוץ על הכפתורים של אחרים.
חלק נוסף בסרט שמאוד אהבתי היה שזה היה סוג של ספק אם בכלל היה איש זאב במשך זמן רב. יש הרבה מסתורין והמתח ממשיך לעלות. כבמאי, מה אתה אוהב בסוג של עמימות שאתה שומר לאורך כל הדרך?
אני פשוט אוהב סרטים שיש להם תמורה מספקת שמרגישים סוג של מבוך בסיפור שלהם. סרטים כמוההזמנה, אפילו סרטים כמוכְּרוֹנִיקָה, אשר למשוך אחד לא ברור החוצה. כאלה שאתה חושב שתהיה לך רק סוג מספיק טוב של מסקנה, אולי אני לא אקבל את כל מה שציפיתי, אבל בסופו של דבר אקבל יותר. בהחלט קיבלתי את זה בסרט של קארין קוסמה. זה מה שגרם לי קצת לזרוק את הכובע שלי לזירה בסרט הזה, התסריט של משנה. היו הרבה פיתולים שלא ממש ציפיתי להם עם מה שאני מרגיש שהוא מאוד מספק. אז אני מקווה שעשינו עוד אחד מסוגי הסרטים האלה שאנשים חושבים כמוהם, הו אחי, קיבלתי את כל מה שהכותרת הציעה.
עם כל כך הרבה רקע קומי לעצמך, וכמובן הרקע של סם, האם היו הרבה אלתור, והאם היו הרבה סצנות שנמחקו בסוף היום?
כנראה יש הרבה סצנות שנמחקו, אבל לא היה לנו כל כך הרבה זמן לצלם. אז אמנם היו בהחלט שחקנים [שיכולים לאלתר], ועודדתי אנשים לאלתר, אבל לא היה לנו הרבה זמן להשיג הרבה יותר מהתסריט עצמו. אז תמיד הייתי מעודד משחק בכל פעם שיכולנו. זה סופר חשוב, אבל זה צוות גדול והיה לנו רק כל כך הרבה זמן ורק כל כך הרבה כסף. אבל כבמאי עם צוות שחקנים כזה עם סם והארווי [גווילן], ורבקה הנדרסון וכו'. ג'ורג' בזיל, ושרה [ברנס], כולם. אתה צריך לתת להם מקום לעשות את שלהם, ואז באופן בלתי נמנע, אתה הולך לקחת את הניואנסים ההיסטריים הייחודיים האלה ולגלגל אותם לתוך הגזרה. למרבה המזל הייתה לנו כמות טובה, אבל זה אף פעם לא כמו שאני חושב שמישהו רוצה.
תמיד הייתה סוג של סטיגמה נגד סרטי משחקי וידאו. הרגשתי שזו דוגמה ממש טובה לכך שהם יכולים להיות נאמנים למהות חומר המקור, בערך לעשות את שלו ולהיצא ממש טוב. עם הסטיגמה הזו של להיות שם בחוץ, האם היו דאגות כלשהן בפרויקט הזה, או שפשוט התרשמתם כל כך מהתסריט שהוא די נעלם?
התסריט הסיר את כל החששות שהיו לי מההתחלה כי כן, לסרטי משחקי וידאו אין נציג גדול. ציפיתיאֲבַדוֹןעם The Rock, אבל יש לי Amblin-y Fargo, מה אני יכול להגיד? לא ציפיתי כשפתחתי את התסריט שהוא בעצם יהיה כל טעם של כל מה שאי פעם רציתי לעשות בסרט אהבה וז'אנר. אז כן, שביעות רצון מובטחת.
