הבריחה האומנותיתסוף סוף נמצא בקונסולות Xbox ו- PC וזה עבר זמן רב. זה היה במקור קיקסטארטר כושל משנת 2016 שזכה לחיים כשאנפורנה אינטראקטיבית התנפלה פנימה כדי לעזור לג'וני גלווטרון, מנהל המשחק. עורך המשחקים הבכיר, מייקל לרי, ראיין את "גלוטרון" (שזה, כפי שאולי יש לך מנחש, לא שמו האמיתי) על ההתפתחות הארוכה של התואר, כמה סטארסטרוק הוא עבד עם כישרון הוליוודי, מחשבותיו אם צוות צוות משובץ כוכבים גורע מהמשחק ועוד.
מייקל לרי: זה היה במקור משחק קיקסטארטר בשנת 2016, שם אמרת שתשלח בשנת 2017. ברור שזה לא קרה. האם אתה יכול לדבר על איך המשחק ארך זמן רב מהצפוי?
ג'וני גלוטרון: יש חבורה של דברים. היינו מפתחי משחקים ראשונים שעשו טעויות. בהחלט עשיתי את זה. אתה שואף לעשותGrand Theft Autoואתה צריך לשלוף את זה החוצה. היו דברים מטופשים כמו להקליט EP עממי שלם לדמות שלא נמצאת במשחק.
קשורים: סקירת הבריחה האומנות: מוזר חלל מכל הלב שהוא אור על המשחק
המוזיקה נמצאת במשחק, אבל היינו אקסטרווגנטיים וניסינו להגיע לאותה כמות שנות ה -70 וה -80 של עודף רוקנרול במשחק וידאו. פיתחנו גם עבור פלטפורמה שלא בסופו של דבר השגרנו עליה. היה קוביד. זה היה למידה, שגיאות מתחילים ראשוניות בפסק הדין, ופשוט הלך על עודף הרוקנרול הזה.
הקיקסטארטר נפל משערו. איך המפלגה הזו גרמה לך להרגיש, באופן אישי? ואיך המשחק יצא למרות המטרה שהוחמצה לאחר שאנפורנה אינטראקטיבית ראתה את זה?
בתחילה פשוט הכנתי טריילר קטן של מה שיכולתי לעשות ב- Unreal שלמדתי את יוטיוב. ושלחתי אותו למנוע לא מציאותי כי הם נתנו מענקים. שאלתי אם זה סוג של דבר שהם ירצו. לא היה דוא"ל בין לבין. הם פשוט שלחו אימייל בחזרה, "אנחנו הולכים לתת לך 20,000 דולר כדי לפתח את הרעיון הזה." והייתי כמו "תודה! מתכת!"
זה נתן לי מספיק כדי להתחיל את ה- Kickstarter ובמהלך הקיקסטארטר כבר יצרו קשר עם לא מעט מפרסמים. כשזה לא עבר את קיקסטארטר, הייתי עצוב. הייתי כמו, "האם לא נכון את זה?" אבל במבט לאחור, פשוט לא עשיתי קהילה סביב ה- Kickstarter, וזה מה שאתה צריך לעשות ונמצא ברשימת שגיאות הטירון שעשיתי.
קשורים: הנה הכל החל מהחלון הראווה האינטראקטיבי של אנאפורנה
אז התחלתי לדבר עם אנאפורנה והיה לי כמה פגישות ודיברתי על מה שאני רוצה שהמשחק יהיה. נתן [גארי] צלצל לי ושאל אם אני הולך להיות ב- PAX. אמרתי שיש לנו שולחן והדגמה מוכנים לצאת לדרך ושאני אראה אותו שם. לא הייתה לי הדגמה. אז השתמשתי בטובות הרוקנרול האחרונות שלי כדי להביא לי את אחד הדוכנים האחרונים ב- PAX.
התחרקנו במשך שלושה חודשים והיה לנו הדגמה ממש מגניבה. היינו עומדים כמו שני לילות לפני כן והחבר'ה מאנפורנה התגלגלו בשעה 10 בבוקר ביום הראשון והם שיחקו את זה, הוציאו אותי לארוחת הצהריים למחרת וניצחון! [צוחק]
אז זה נשמע כאילו לא היה הרבה זמן להיות למטה אחרי הקיקסטארטר הכושל?
בהחלט הייתי למטה בעניין. חשבתי שפרסתי לא נכון על הרעיון או שפספסתי את הסימן. בהחלט הייתי יותר למטה ממה שאני זוכר כשאני מסתכל אחורה על התקופה ההיא כי זה מבריק בגלל איך הכל התברר. אני חושב שהייתי די מוטרדת מזה, אבל [זה היה טוב] כמו שהדברים הסתדרו. במבט לאחור, כבר התחלתי בדרך הבאה. אולי בדיעבד, זה נראה מבריק ומבריק יותר ממה שהיה.
קדימונים מוקדמים למשחק לא היו דיאלוג ואז אחד הטריילרים האחרונים חשף שיש לו צוות משובץ די מדהים-משובץ כוכבים-
היית נדהם? לא יכולתי להאמין! [צוחק]
אז איך הליהו כוכבים גדולים כאלה?
עשיתי הפעלה גדולה עבור אנאפורנה. זה היה אחד הגדולים הראשונים שעשיתי וזה היה שנים לייצור. עשינו משהו למוזיקה וזה שבר את רוב המוזיקה במשחק ולא ידעתי עד ששיחקתי. יש גם הרבה מוזיקה במשחק.
מתתי בפנים. אז ממש נשענתי לפעול את כל הקולות של כל הדמויות כדי לנסות ולמלא את החלל כי הייתי מבועתת. ואז אנאפורנה צלצלה אותי אחר כך ואמרה שהם באמת חושבים שיש להשמיע את המשחק.
קשורים: סקירת עצירת אחרונה: פרק X-Files בריטי מאוד (וטוב)
עשינו מבחן קטן כדי לראות אם זה יעבוד. וזה היה ממש מגניב. דב מארס באנפורנה היה כמו "מי אתה חושב עבור לייטמן?" אז שאלתי מי יכול לי. ואז היא אמרה, "אם היית יכול לקבל מישהו, את מי היית רוצה?" אמרתי, "הייתי רוצה את קרל ווית'רס. הוא מספר אחד שלי."
ואז שבועיים אחר כך קיבלתי שיחה, "קרל נכנס." ואז כמה ימים לאחר מכן, קרל נמצא בתא ההקלטות אומר את כל השטויות שלך ומוסיף "תינוק" ו"יענב "לסוף כל שורה והופך את זה לקרר יותר.
אז כל זה היה מאולתר?
אני לא יודע אם יהיה לי האומץ לכתוב את זה ואז לתת אותו לקרל ווית'רס. לייטמן אמר הרבה "ילד". סיפרתי לו על איך לייטמן היה כמו סלי והאבן המשפחתית, ג'יימס בראון וג'ורג 'קלינטון. והוא היה כמו, "לא, הוא לא היה אומר 'ילד'. הוא 'אומר' Youngblood '. "אז נתתי לו לשנות את זה איך שהוא רצה. הוא הוסיף לזה את כל הטעם הזה, שאני מאוד אסיר תודה עליו. הוא עשה ככה קריר יותר.
זה התהליך מהצד שלי בדברים. בעבודה עם אנאפורנה ממרחק אלפי מיילים משם, זה פשוט נראה כמו מפעל קסמים שם ששולח לי קסם מדי פעם.
לנה היידי מתנדנדת והיא עושה 15 מבטאים שונים והיא כמו "מה אתה רוצה?" זה פינוק. היא המשיכה לעשות ממני רשמים כי אני אומרת "מתכת!" הרבה אז היא תהיה כמו, "כן, מזדיינת מטאל, חבר!" זה היה נפלא.
יצא לי לבלות שעה עם ג'ייסון שוורצמן לפני כן ודיבר על דייוויד בואי ובוב דילן. אני יודע שאתה אמור להיות מגניב ולא להתרגש כשאתה פוגש ידוענים, אבל אני כל כך אוהב את זה! [צוחק]
הוא הכניס את כל האביזרים האלה לתא. היו לו שכמיות, כובעים ומטריות שונות והוא היה עושה את הקו ואז מעיף את הכף לכיוון אחד ועושה עוד קח והפוך אותו בדרך אחרת.
מארק סטרונג היה האדון השייקספירי הזה. מארק היה הכי קשה להפריד ממי שהוא על המסך כי הוא מפחיד. אבל הוא היה כל כך מקסים.
מייקל ג'ונסטון, שמגלם את פרנסיס, כל כך טוב. אני לא יכול לדמיין מישהו אחר מסמר כמו שהוא עשה. הוא היה ילד כל כך נהדר לעבוד איתו.
כולם היו כמו "מה אתה רוצה כאן? מה אתה רוצה שאתן לך?" לא ידעתי שזה הולך להיות ככה. חשבתי שזה הולך להיות שאתה מקבל את מה שניתן לך ואתה צריך להיות מאושר. אבל זה לא היה. הם דאגו שהכל היה איך שאני רוצה שזה יהיה וזו הייתה חוויה נפלאה.
מצאתי רמה חדשה לגמרי של עניין וכבוד למשחק. הפגישה הקולית הראשונה שלי אי פעם הייתה עם קרל ווית'רס והייתי מבועתת לחלוטין. היה לי אשלי [למברט] לעזור לי בבימוי והיא תראה לי איך לעשות את זה. בערך באמצע הדרך קיבלתי את הרעיון הנכון ונתתי לקרל כמה הערות והוא היה הולך, "כן, ג'וני, זה רעיון טוב." [צוחק]
הייתה ביקורת כי ליהוק כוכבים גדולים יכולה להסיח את דעתם במשחקים. מה המחשבות שלך על זה?
זו נקודה ממש טובה ואנחנו דיברנו על זה גם על הוספת הסלבריטאים למשחק. אבל אז אתה שומע את קרל, וזה צריך להיות קרל. אני לא חושב שנעלו את הנעליים לאף אחד לתפקיד.
קשורים: שתים עשרה דקות בכיכובו של וילם דפו, דייזי רידלי, ג'יימס מקאבוי מקבל טריילר שיגור
אנשים כנראה אפילו לא יידעו שזה שוורצמן. הוא עושה אי פעם המבטא הבריטי היחיד שלו, אני חושב. זה פשוט סוג כזה של עולם מטורף ותוכלו לזרוק פנימה את הקולות השונים האלה. כמו לנה היידי מגלמת ראש חלל צף ענק, א -סימטרי. אנחנו לא ממש דוחפים את העובדה הזו במשחק שהיא לנה היידי. זה לא הדוגמנית שלה. זה מקרה לגופו.
הסיפור במשחק בדרך כלל עוסק בחוסר וודאות ובצורך לחיות בצל של מישהו אחר. זה נראה כמו אחד מאותם משחקים שהיה פרויקט תשוקה די גדול ומונע יצירתי. האם הנושאים האלה הם משהו שאתה נאבק איתו בחיים שלך? ואם לא, מה עם המסע של פרנסיס מדבר אליך כאדם?
אם אתה מנסה להיות מוזיקאי או יצירתי של כל תחום, אני פשוט חושב על הציטוט הזה מבואי, שם זה קצת לא שפוי לנסות ולתקשר את עצמך באמצעות מדיומים מופשטים. אני לא חושב שזה הציטוט המדויק, אבל אתה מרגיש אותי.
כל מי שלוקח את הדרך היצירתית הזה הולך שאנשים יגידו להם שהם מבזבזים את זמנם. יש מעט את כל האנשים שכותבים, מכוונים או עושים משחקים.
במשחק, אני דומה יותר לייטמן, הבחור הציני יותר, המחפש את לפיד זה שוב. אני מתייחס אליו הרבה יותר.
אתה בונה על הדמויות האלה והם מתחילים לכתוב את עצמם אחרי זמן מה ולחיות בצל של משהו ופורצים ממשהו די אוניברסלי. הרבה אנשים היו מתייחסים לפרנסיס. אני מניח שהוא רק אני בגיל 17 מנסה להבין מי אני. רציתי להתלבש ככוכב רוק גלאם אבל אני גר בג'ילונג ואנשים יזרקו לך דברים [אם אתה נראה ככה]. כל אחד יכול להוציא מזה קצת ובהחלט יש שם קצת מהסיפור שלי, אבל אני בהחלט האיש הציני הזקן בסיפור.
אמרת שאתה רוצה למצוא את לפיד כמו לייטמן. האם פיתוח המשחק היה לפיד?
רק רציתי לחזור לקצה. במבט לאחור על אותה תקופת זמן של מוזיקה, היו אלה הרבה מוזיקאים שניסו לחיות פנטזיה של להקות שהיו בערך 20 או 30 שנה לפני כן.
אבל אני אוהב פנטזיה. זה היה האווירה שלי בה היינו עושים פרסומות במה בה הייתי טס על קופסאות בחלל. אני לא חושב שהלהקה הזו ניסתה אי פעם לתרום משהו לעולם המוזיקה. הפנטזיה המוזרה הזו היא ששלחה אותי ברחבי העולם והיא יצאה מכלל שליטה.
אני מניח שאותו הדבר קרההבריחה האומנותיתו רק רציתי להכין אפליקציית iPad ועכשיו, הנה אנחנו מדברים על ג'ייסון שוורצמן. הדברים פשוט נוטים לסובב משליטה בכל פעם שאני עובד עליהם. [צוחק]
מאוד אהבתיחרב וכישוףו רציתי לעשות משחק ממש מגניב כזה באייפד. וכן, זה יצא מכלל שליטה. [צוחק]
זה היה המשחק הראשון שלך. זה לקח שש שנים. מהם כמה מהשיעורים שאתה הולך לקחת מזה והיה התהליך ממלא באופן יצירתי כמו שקיווית שזה יהיה?
אני אענה תחילה בחלק השני. כן, מאוד. איזו זכות ניתן לתת כסף להעסיק את כל האמנים האלה כדי להפוך את רעיון האופרה הרוק המוזר הזה שהיה לך. פשוט אמנים נפלאים. ביליתי כל כך הרבה זמן באולפן בהכנת כל כך הרבה מוזיקה עם בן זוגי המוזיקלי ג'וש אברהמס. ואז למחרת אני מצייר ולמחרת אני כותב ועובד עם שחקנים. איזו שמחה.
אני זוכר כשהייתי בתיכון בהן היו לי תחנות קטנות בהן הייתי מנגן מוזיקה, משחק משחקים ואז עושה קצת כתיבה. זה ככה אבל עבודה ומספקים מאוד. אני לא יכול לחכות לעשות את הכל שוב.
באשר לשיעורים, תכנן יותר וודא שאתה יודע מה אתה עושה. אל תנסה לבנות את המשחק ולנסות להבין את זה כשאתה הולך. עשו הרבה יותר אבות -טיפוס ויותר חוסמים. אני בטוח שהרבה מפתחי אינדי בפעם הראשונה אומרים שאחרי הראשון אבל אני מניח שאתה צריך ללמוד את זה בעצמך.
בהתחשב במה שלמדת, האם אתה גדול יותר עם המשחק הבא שלך או שאתה שומר עליו קטן יותר בהיקף?
הנה מה שיקרה: אני הולך להתחיל עם הרעיון הקטן והקטן הזה וזה ייצא משליטה בשלב מסוים. זה מה שתמיד קורה. [צוחק]
ומכיוון שהכל לקח כל כך הרבה זמן, אתה בטח מדביק כמה משחקים בעצמך.
אני משחק הרבה דברים עכשיו כי אנחנו מתחילים להתחיל את הבא. אני רק רוצה להשמין במשחקים. אם אתה אוהב לכתוב ואתה לא קורא זמן מה, אתה מרים ספר ואתה כמו "הו חרא!"
שיחקתיהכפר הרשע של התושביםו היה לזה עיצוב ממש מהנה. גם שיחקתישתים עשרה דקותו איזה עיוור. להיט נוסף מאנפורנה.
אז האם אתה פשוט הולך לכוון את קו החברה כאן? [צוחק]
כֵּן! [צוחק] שיחקתיפסיכונאוטים 2ו חשבתי שזה מענג ומלא בכל כך הרבה רעיונות למשחקים מהנים. ומאוד נהנתי שיש לו סגנון חזותי משלו, וזה לא משהו שקורה כל הזמן. שיחקתיגולף עם חבריךוכןצאצאים, שהוא משחק אופניים קטן של רוגואלייק וחשבתי שזה ממש טוב. גם שיחקתיפנטזיה: המוזיקה התפתחהעל הקינקט. זה היה ממש בסמטה שלי.
