ובכן, עכשיו זהStranger Things עונה 4 כרך 2סוף סוף שוחרר בנטפליקס - ברצינות, זה הרגיש כמו המתנה ארוכה! - הגיע הזמן להבין היכן עומד הפרק הרביעי בסאגת הסטרימינג של האחים דאפר.
לפני שנתחיל, הרשו לי לציין במהירות שאף אחת מהןדברים מוזריםעונות גרועות. במונחים של טלוויזיה שוברת קופות, מה שהשיגו האחים דאפר ראוי לציון לצד (חמש העונות הראשונות של) של HBOמשחקי הכס,להקת האחים, והאחרוניםמיסת חצות(היכן שהוא עומד מול קלאסיקות כמוהחוט,הסופרנוס, ושובר שורותזה ניחוש של מישהו). האיכות וההצלחה המתמשכת של הסדרה הם לא פחות מנס.
כמו כן, זה לא מוזר איךדברים מוזריםנתנו לנו את מיטב פרדי קרוגר,מלחמת הכוכבים, ושליחות קטלניתערכים מאז השיא שלהם בסוף שנות ה-80/תחילת שנות ה-90? מה שהתחיל כהצגה שעשתה כבוד לכל מה שסטיבן ספילברג וסטיבן קינג הפכו לזיכיון ייחודי משלה (אולי אפילו תת-ז'אנר) ובמובנים רבים התעלה על הסרטים השונים ששימשו כהשראה.
זכור זאת כשאתה עובר ברשימה הזו ודע שאמנם עונה אחת עשויה להיות מדורגת נמוך יותר מהאחרת, אבל כל מה שבאמת אומר הוא שנתנו לאחד A ולשנייה A-.
עכשיו, בואו נעשה לייק לוקנה ונפתח את הכלבה הזו!
קשורים: Stranger Things עונה 4 כרך 2 סקירה: המאמץ הטוב ביותר של הסדרה עד כה
4. Stranger Things עונה 2
עונה 2 תמיד הולכת להחוויר בהשוואה לקודמתה. הטירוף שאפף את ההתחלהדברים מוזריםהיה לא פחות ממנקרת עיניים - תופעה פופ-תרבותית שהעניקה חיים חדשים לכוכבי עבר (וינונה ריידר ומת'יו מודין) ומצאה גל חדש של כישרון בגרעין הצעיר והססגוני שלו (שלא לומר על הופר של דיוויד הרבור שהופיע באופן מפתיע בתור המקבילה של הדור הזה להאן סולו). לכן, העובדה שהפרק השני עובד בכלל היא נס בפני עצמו.
באמת, זו העונה האחת שמרגישה טיפה מיותרת, מה שאומר שמשהו בהתחשב בעובדה שכל כניסה עוקבת פחות או יותר אחרי אותן פעימות - מתעורר איום חדש שמוביל את הדמויות להתפצל לקבוצות שבסופו של דבר מתמזגות יחד בפרק האחרון לצפייה אחת עשרה/ג'יין צורחת. זו גם העונה שראתה את האחים דאפר מנסים להרחיב עוד יותר אתזָרהיקום עם הצגתה של ילדה חזקה נוספת, אחותו של אל קאלי, קצב סיפור שרק היביש את המים והסיט את תשומת הלב שלנו ללא צורך מהדמויות הראשיות.
למרות זאת, קסם נמצא בתוספות חדשות בוב (שון אסטין), מקס (סיידי סינק), ובילי (דאקרה מונטגומרי). הדאפרים גם עושים עבודה נהדרת ביצירת מערכת יחסים מורכבת בין הופר מגונן יתר על המידה לבין אל המרדנית. הומאז'ים לג'יימס קמרוןחייזריםיש בשפע, לפעמים במידה מסיחת דעת, אבל בסך הכל עונה 2 נותרה החוליה החלשה של הזיכיון. סשן ב' משעשע, אם כי מבולבל עם גיבורי הוקינס שלנו.
3. Stranger Things עונה 1
כאמור,דברים מוזריםמעולם לא היה אמור להיותזֶהמוּצלָח. עונה 1 עובדת למרות מה שמרגיש כמו תקציב מינורי יחסית - והביצועים המטורפים של וינונה ריידר - בעיקר בגלל שהיא עוקפת את הסטים הגדולים לטובת רגעים שקטים יותר בין הכוכבים המענגים שלה. מילי בובי בראון בורחת עם ההפקה, מספקת הופעה שקטה, אם כי עוצמתית בתור גיבור העל שלנו Eleven, בעוד דיוויד הארבור, פין וולפהארד, נטלי דרייר, צ'ארלי היטון, קיילב מקלוהן, גייטן מאטראצו וג'ו קירי מספקים מנה שווה של מריטה. ולב בתפקידי משנה. הרבור, במיוחד, עושה פלאים כמפקד המשטרה העייף בעולם, ג'ים הופר, אדם שבור המגלה סוג של לידה מחדש באמצעות האירועים המוזרים סביב היעלמותו של וויל ביירס הצעיר (נוח שנאפ, בתפקיד מוגבל). שפע של דמויות פגומות (מכשיר שחסר באופן מוזר מעונות מאוחרות יותר) הוא מה שעושהדברים מוזריםכל כך מיוחדים - הם מרגישים כמו בני אדם אמיתיים המתמודדים עם נסיבות יוצאות דופן בנוסף לקשיים שנמצאים בחיי היום יום. דברים טובים.
בנימה שלילית, יותר מכל עונה אחרת,דברים מוזריםעונה 1 נשענת קצת יותר מדי על נוסטלגיה של שנות ה-80 עם התייחסויות ברורות להפקות של שפילברג כמוET,מפגשים קרובים מהסוג השלישי,מלתעות, ושֵׁדמסתתר לעין. בעוד שהעלילה בסופו של דבר משרטטת את המסלול הייחודי שלה בפרקים האחרונים (סוללת את הדרך לאותו גמר רגשי, מובי), ההסתמכות המוגזמת על היכרות מספיקה כדי להוריד את ההרפתקה המקורית בכמה דרגות ברשימה שלנו.
2. Stranger Things עונה 4
אני עדיין מעבד את כל מה שקרהדברים מוזריםעונה 4. אל תטעו, זו הייתה עונה נהדרת - אולי אפילו הטובה ביותר - אבל היה הרבה מה לקחת; וחוויה סוחפת הודות במידה רבה לזמן הריצה האפי של כל פרק. בכנות, אני חושב שעריכה הדוקה יותר תזניק את עונה 4 לסטרטוספירה. כפי שהוא, למרות כל הגילויים המדהימים והתמורה המספקת, היו כמה קווי עלילה (הקטע של הופר בכלא הרוסי ותהליך ההכשרה של אל, למשל) שנמשכו קצת יותר מדי זמן ושיבשו את הקצב. בצפייה שנייה, כשידעתי איך הכל מסתדר, מצאתי את עצמי מתנתק מקטעים מסוימים, וזה משהו שלא עשיתי לעתים קרובות כל כך כשצפיתי מחדש בשלוש העונות הקודמות.
אז למה עונה 4 כל כך גבוהה ברשימה הזו? ובכן, על כל צעד מוטעה, ה-Duffers מספקים בערך חמישה או שישה רגעים מרגשים באמת - שחלקם עומדים בתור הקטעים הטובים ביותר של התוכנית כולה. לפרקים 8 ו-9 יש יותר רצפים מנקרי עיניים מאשר בתריסר האחרוןמלחמת הכוכביםסרטים/תוכניות טלוויזיה משולבים - אל הורדת המסוק הצבאי הזה היה רגע "ש-קדוש" ישר לאל אם היה כזה - וכל מספר מכות אופי חזקות - מקס, פנים מעוטרות בדם, מתייפחות, "אני אני לא מוכן למות", בראשם - להתחרות ברוב הסרטים המודרניים. התמונה של אדי (ג'וזף קווין) מתנדנד ל-"Master of Puppets" של מטאליקה במהופך נטועה במוחי לנצח, הבריחה של מקס פרק 4 מווקנה לצלילי "Running Up That Hill" של קייט בוש היא כבר נדבק בצדק במורשת של תרבות הפופ, ולעולם לא אשכח את האדרנלין שזרם דרך חסרת החיים שלי הגופה כשהופר הרים את החרב כדי להילחם בדמוגורגון. דברים טובים.
כל דמות מקבלת הזדמנות לזרוח בעונה האחרונה - אפילו קיילב מקלוהן, שבדרך כלל ירד לכינור השני, מקבל הזדמנות להשוויץ בצלעות המשחק הנהדרות שלו. בעוד שה-Duffers נקלעים מדי פעם למשקל ההפקה המסיבית, הם עושים עבודה נפלאה ומספקים פרק מפתיע מונע אופי, טעון רגשית, מדי פעם מותח, שמסדר את הנוסחה מספיק כדי לגרום לכל זה להרגיש רענן. לאן הולכת הסאגה העצומה הזו מכאן הוא ניחוש של מישהו, אבל אתה יכול להיות בטוח שאני אשלג בשמחה על כל הכסף שנטפליקס תגבה מכולנו כדי להזריםדברים מוזריםעונה 5 בעוד כמה שנים.
קָשׁוּר:Stranger Things עונה 4, הרגעים הטובים ביותר של כרך 1
1. Stranger Things עונה 3
ראיתי מספר פוסטים במדיה החברתית המגחכים את עונה 3 בתור הגרועה שבהןדברים מוזריםסאגה, שזו דעה שאני לא יכול להבין. מתוך ארבעת הערכים שקיבלנו עד כה, עונה 3 מרגישה הכי כמו שובר קופות בתקציב גדול עד לגמר מלא האקשן בין גיבורי הוקינס העזים שלנו למפלצת ענקית (העשויה מגופות מותכות של אזרחי העיר ) ממוקם בקניון. זה המקום שבו כל דמות סוף סוף באה לידי ביטוי. לאל ניתנת יותר אישיות הודות למסע צד מהנה לצד מקס; וויל, לוקאס ומייק מתמודדים עם העומסים שמביאה אהבה צעירה; הופר הופך לגיבור אקשן מלא, גדוש באמגנום PIחולצת טריקו מעוצבת; סטיב משלים את ההתבגרות שלו מג'וק לדמות אב מגוננת ויוצר את הנבחרת הטובה ביותר של התוכנית עם דסטין, אריקה (פריה פרגוסון) והחדשנית רובין (מאיה הוק פנטסטית); ננסי לוקחת את השלטון בתור מנהיגת הגורמים של הקבוצה, והבריון החד-ממדי של בילי מורחב עד לנקודה שאתה בעצם מרחם עליו עד סוף העונה.
יותר מכל, עונה 3 נעה בקצב מסחרר ומאזנת בצורה מושלמת הומור, דרמה ומחזה. לאף תוכנית אחרת בטלוויזיה לא יהיה את הכוח להשהות את פעולת המערכה השלישית שלה מספיק זמן כדי ששני ילדים יוכלו לחגור את "הסיפור הבלתי נגמר" של לימהל, ורק מעטים יעזו להציג את האלימות המדממת (חלק גדול ממנה הופעל על ילדים) והשפה החזקה המופיעה. בעיקר בסרט ההמשך השני של ה-Duffers. אכן, זהו סוג התוכן של תרבות הפופ שאנו כמעט ולא רואים יותר - מופע ללא גבולות, לא מפחד לקחת כמה סיכונים פה ושם. זה בדיוק כמו כל הסרטים מהאסכולה הישן של ספילברג.למרבה האירוניה, עם כל הפנטזיה הגחמנית שלה,דברים מוזריםלוכד את מציאות הנוער טוב יותר מרוב ההפקות ההוליוודיות.
כל זה אומר שעונה 3 מספקת את הסחורה יותר מכל עונה אחרת. כל שמונת הפרקים בקצב מושלם, מופעלים נפלא ומבוצעים בצורה מבריקה. הומאז'ים להמחסל(בדמות הנבל הרוסי האכזר גריגורי) ומלתעות(דרך ראש עיריית כדור הרפש של קארי אלוס) הם רק הדובדבן שבקצפת. יש תחושה מורגשת של התרגשות מחשמלת בעונה 3, שעומדת כדוגמה נוצצת לבידור שוברי קופות שנעשה כמו שצריך.
