Terminator: Dark Fate Review #2

בימוי: טים מילר

אבל בדיוק כשה-Rev-9 מפנה את דני וגרייס ונראה שהכל אבוד עבורם, מצילה בלתי צפויה באה לעזרתם - שרה קונור. לאחר שמנעו את יום הדין, הגיעו מחסלים נוספים מהעתיד כאשר לוחות הזמנים ממשיכים להשתנות ולהשתנות. שרה הקדישה את חייה לציד המחסלים החדשים האלה כשהם מגיעים. היא מונעת למנוע את יום הדין הבא.

לרוע המזל, אפילו שרה קונור מוצאת את עצמה המומה מה-Rev-9 החדש ושלישיית הגיבורות יוצאת למנוסה. התקווה היחידה שלהם היא למצוא נדיב מסתורי שמחזיק במפתח לגורלם.

"Terminator: Dark Fate" מדורג R עבור אלימות לאורך כל הדרך, שפה ועירום קצר.

יש דבר אחד שכל סרטי ההמשך של Terminator היו חסרים - לינדה המילטון בתור שרה קונור המקורית. החזרה שלה היא נקודת השיא של הסרט הזה והנוכחות של המילטון לבדה מעלה את ההמשך התפל הזה. לראות אותה שוב היא תזכורת להופעה האיקונית שלה ב"Terminator 2: Judgment Day". היא קשוחה, מונעת ואחת האמהות הרעות ביותר על המסך הגדול. בכנות, אני חושב שלינדה המילטון הייתה יכולה לשאת את הסרט הזה גם בלי ארנולד שוורצנגר.

כל זה נאמר, מקנזי דייוויס בתור גרייס היא תוספת נהדרת לסדרה. היא קשוחה, שורדת, ובבירור חתוכה מאותו בד כמו קייל ריס. הרעיון של אדם משופר טכנולוגית הוא אלמנט חדש ומגניב שמאפשר לגיבורים שלנו ללכת רגל אל רגל ישירות עם הרובוטים. דייויס פנטסטית בסצנות הקרב ודמות שאתה רוצה ללמוד עליה יותר, במיוחד כשאנחנו רואים פלאשבקים לחייה בעתיד.

גבריאל לונה גם טוב בתור Rev-9, Terminator החדש שהוא שילוב של הרובוט הקלאסי T0-800 והמתכת הנוזלית T-1000. למרות שאין הרבה חדש מבחינה ויזואלית בעיצוב, המהירות והטקטיקות של ה-Rev-9 הופכות אותו לאחד מהאויבים הקטלניים יותר בסדרה.

"Terminator: Dark Fate" כולל מספר סצנות אקשן בולטות, אך המדהימה ביותר היא קרב הפתיחה בין גרייס ל-Rev-9 על הכביש המהיר כפי שניתן לראות בטריילרים. למרות שהוא כולל הרבה אקשן, מה שהופך אותו לבולט הוא מהירות הקרב. השיפורים של גרייס מאפשרים לה לעשות קרב במהירות הבזק וזה גורם לקרב מהסרטים הקודמים להיראות כמו סהרורי בהשוואה.

בסרט זה ארנולד שוורצנגר מגלם קטלנית חדשה המכונה "קרל". אני לא יכול להיכנס לאיך ולמה קארל נמצא שם בלי להתעמק בספוילרים, אבל גם אהבתי וגם לא אהבתי את הדמות הזו. מצד אחד, כשקרל נחשף, אנשים בקהל ממש פרצו בצחוק מהאבסורד שבו הוא גר. קארל נמצא בסיטואציה שנזרקת עלינו בצורה לא טקסית ואף פעם לא באמת הרוויחה במהלך הסיפור. מצד שני, שרה קונור מביעה כעס וחוסר אמון מצד הקהל, אז זה עוזר. וכשאתה מתחיל לחשוב יותר על המצב של קארל, זה אכן מעלה הרבה שאלות מסקרנות. כאשר קטלנית נשלח אל העבר ומשלים את משימתו...אז מה? לאן זה הולך? מה זה עושה? "Terminator: Dark Fate" חוקר את זה במידה מסוימת וזה אחד מפיסות המקוריות הבודדות בסיפור. לרוע המזל, הופעתו של שוורצנגר בסרט מרחיקה את אור הזרקורים משרה קונר והסרט מתגלגל עד מהרה לסוף שמרגיש הרבה כמו "Terminator 3: Rise of the Machines" או "Terminator Genisys".

לבסוף, אני מרגיש שדירוג ה-R מתבזבז ברובו עם "Terminator: Dark Fate". הסרט הראשון "The Terminator" הציע מספיק שטף ואימה כדי לצלק אותך לכל החיים. אין שום דבר מזה כאן. בערך כל מה שמזכה את הסרט הזה בדירוג ה-R הוא כמה תחתים חשופים ושרה קונור אומרת הרבה "פ**ק". אני מרגיש שהם היו צריכים ללכת ל-PG-13 כדי להביא עוד ילדים לתיאטרון ולקפוץ בקופות או לעבור דירוג R מלא עם חומרה ואקשן חזקים יותר.