Mortal Kombat Legends: Battle of the Realmsמוגדר ללהגיע לחלונות ראווה דיגיטליים ופיזיים ב-31 באוגוסט. הסרט הוא ההמשך הישיר של שנות ה-2020נקמתו של עקרב. בו, ריידן ולהקת לוחמי Earthrealm שלו נכנסים לטורניר הטיטולרי כדי להציל את הממלכות משאו קאהן, אשרהופיע בטריילר הראשון של הסרט. השחקן המדובב הוותיק פטריק סייץ חוזר על גילום עקרב בסרט, תפקיד שהיה לו בעבר גם בסדרת משחקי הווידאו.
העורך הראשי של ComingSoon טיילר טריס שוחח איתוMortal Kombat Legends: Battle of the Realmsהכוכב פטריק סייץ על החזרה לסקורפיון, ההשפעה שלו על משחקי לחימה וכמה מתפקידי האנימה שלו.
Scorpion and Sub-Zero הוא הזיווג והיריבות האולטימטיביים של Mortal Kombat. מה דעתך על הקשת הזו שאנו רואים בסרט?
זה סופר מעניין שהעקרב הזה עובר מיד מ"אני חייב לנקום" ל"בסדר, יש לי את הנקמה שלי, אבל עכשיו אני מיד בצד השני של המשוואה הזאת ויש לי את Sub-Zero, אמנם תת-אפס שונה, אבל עדיין תת-אפס שמנסים לנקום בי על מעשיי בסרט הראשון". וזה הדבר שקל לי לשכוח עם ההשבתה בחיים האמיתיים בין שני הסרטים, אבל לאחר הצפייה, אתה אומר, "אוי, נכון, בום, בום, בסדר, כאילו היה להם את זה קודם. טורניר ועכשיו חזרנו לעובי הקורה עם טורניר מספר שתיים" וסקורפיון מחליט "מה אני עושה עם הדבר הזה שעכשיו מתערבב איתי? האם אני אומר לעולם ללכת לגיהנום? האם אני עושה את הדבר הנכון? ואיך אני מתמרן את המים האלה תוך כדי התמודדות עם העובדה שהסאב זירו החדש הזה רוצה לרצוח אותי ועם סיבה טובה". זה סופר מעניין ומעיף את המצב על הראש.
מה הכי בלט במסעו של סקורפיון לאורך שני הסרטים האלה?
אני חושב שזה מרגיש כמו מילה מוזרה לשימוש עבור סקורפיון אולי על פניו, אבל בסרט השני, זה איפוק, מחוסר מילה טובה יותר, כלומר, הוא נלחם הרבה בסאב-אפס. Sub-Zero נותן את הכל לקרב ומנסה להרוג אותו ובצדק, אבל סקורפיון לא מושך את האגרופים שלו, אלא הוא נלחם בהגנה. הוא לא מנסה להרוג את Sub-Zero. הוא מנסה לפנות לתחושת היגיון. הוא מנסה לעבור אליו. עכשיו, נכון, הוא עושה את כל זה ברגעים הגנובים המהירים האלה של דיאלוג ביניהם, אבל הוא עדיין עושה את זה כשאפשר היה לטעון שהדבר הכי קל לעשות יהיה כמו, "הו, הבחור הזה מנסה להרוג אותי? פשוט רצח אותו לעזאזל ותקרא לזה יום".
כאילו אם הוא לא מתכוון להקשיב להיגיון, פשוט תקרע אותו לשניים, תשרוף אותו לאפר, וזו בעיה אחת פחות להתמודד איתה. אז העובדה שסקורפיון עוסקת בקרבות האלה בהגנה ולא באותו מגרש רצחני כמו Sub-Zero היא טוויסט כל כך מעניין. זה לא ברור כשצופים בזה, כי הם פשוט נלחמים ונלחמים. זה סופר, סופר מגניב. הם ממש בעניין. אבל אז אתה חושב לעצמך ואתה כמו, "אבל הם לא נלחמים באותה רמה." תת-אפס נלחם כדי להרוג. סקורפיון נלחם כדי לשמור או להגן, וזה טעם ממש מעניין שמגיע ממנו.
מה היה משחק Mortal Kombat הראשון שלך ששיחקת והיה סקורפיון הראשי שלך לפני שבכלל השמעת אותו?
אני די בטוח שהמשחק הראשון היה הראשון שלי. אני בן 43 אז הייתי בסביבה דקה חמה. זרקתי יותר מהחלק ההוגן שלי מהרבעים למכונות הארקייד הסטנדאפיסטיות האלה בזמנו. ואז כמובן גם בקונסולות. אני לא סופר טוב במשחקי לחימה. אני עובר אותם. הייתי עובר דרך, אבל במיוחד נגד אנשים אמיתיים בארקייד, בדרך כלל קיבלתי די קשה לבעלות. אבל סקורפיון נהדר. הוא מגעיל. יש לו את השרשרת. יש לו את הדבר שבו הוא מופיע בבעיטות מהצד השני. יש לו את האש. אני לא אומר שההתקפות של מישהו הן מטעות במשחק הזה, אבל יש משהו ב-Scorpion שפשוט שובה את הדמיון, במיוחד כשבכל גיל הסתכלתי על המשחק הסופר אלים, "כן, הבחור הזה מגעיל". להגיד שסקורפיון היה הראשי שלי יגרום לזה להישמע כאילו אני טוב יותר במשחק. אני לא מספיק טוב בשביל עיקרית, אבל אם הייתה לי עיקרית זה היה הוא.
אולי אתה לא שחקן משחקי הלחימה הטוב ביותר, אבל הייתה לך כל כך השפעה על כל כך הרבה סדרות משחקי לחימה אייקוניות: Scorpion ב-MK, Cervantes ב-Soulcalibur, Bob in Tekken, Ragna the Bloodedge in Blazblue, וזה נמשך עוד ועוד. . איך זה שהצלחת להשאיר חותמת על כל כך הרבה מהז'אנר?
זה סופר מגניב. זה גם טיול כזה בשבילי כי בחיים האמיתיים אני לא זורק. אני לא חושב שיכולתי לספר לך את הפעם האחרונה שהייתי בריב. אני לא יודע אם באמת הייתי במאבק הדדי. אני חושב שבית הספר היסודי, כמה פעמים, מישהו היה יכול להביא לי אחד, אבל זה בגלל שהייתי הילד הגדול והשלו. הייתי כמו ברונטוזאורוס, כמו, "היי, תראה את המטרה הגדולה הזו, הנע לאט, אוכלי עשב." אז להגיע לשחק את כל הדמויות האלה ולהתנדנד באמת לגדר, בכל הקשור למאמצים ולמוטיבציה במשחקי לחימה, זה נהדר. משחקי לחימה הם כמו אופרת סבון. זה כיף לעסוק בו כשחקן. וזה גם כיף לשחק.
שוב, אני לא מעולה בהם, אבל תמיד כיף לי עם התוצר הסופי ולפעמים ללכת לכנסים ולשחק במשחקים שבהם אני נמצא בתור הדמות נגד אנשים אחרים. זה סופר כיף כי זה כמו, "היי, שיחקתימורטל קומבטעם הקול של סקורפיון ובעט לו לגמרי בתחת" או "שיחקתימורטל קומבטעם הקול של סקורפיון והוא לגמרי בעט לי בתחת", שאמנם הוא נדיר יותר, אבל עדיין סוג של רומן ומהנה בדרכו שלו. זה צעקה מסביב. אני כל כך אסיר תודה.
עיוורת אותך בגלל שסקורפיון קיבל שידור מחדש במורטל קומבט 11. חזרת לסיפון לשני הסרטים האלה. האם הייתה אי פעם היסוס? או שראית בזה הזדמנות לסגירה פוטנציאלית כלשהי לתפקיד הזה במקום לסיים אותו אולי בנימה חמוצה?
בלי היסוס. לא הסתכלתי על זה כעל סגירה. אני חושב, אם בכלל, הסרטים האלה באמת מדגישים את הנקודה שלעולם אין לדעת מתי הדבר יתבצע. אתה לא ממילא כי אתה לא יודע מדי פעם מתי הם ירצו אותך, או מתי הם ירצו מישהו אחר. אבל זה היה כל כך כיף ליצור קשר עבור הסרטים. אני מסתכל על כל זה כבונוס. אני מסתכל על כל זה כרוטב, וזה בכנות איך אתה צריך להסתכל בכל הופעה בכל מקרה, כי שום דבר לא מובטח. זה היה כל כך כיף לבלות יותר זמן בנעליים של סקורפיון. אני תמיד אסיר תודה. לעולם לא ארים את הטלפון הזה. אני תמיד אענה לטלפון של סקורפיון, כביכול.
My Hero Academia מתחילה את קשת הנבל המדהימה הזו. אז רציתי לשאול אותך על Endeavor מכיוון שראינו אותו עובר הרבה שינויים באנימה. הוא גיבור שעשה כל כך הרבה טעויות, אבל הוא באמת מנסה לשנות לטובה. מהי נקודת המבט שלך לגבי המקום בו הוא נמצא כרגע? זה נראה כמו שלב מרכזי עבורו.
הוא מנסה. הוא מנסה לגיטימי. לחלק מבני משפחתו זה יספיק. עבור חלק מבני משפחתו, זה לא יספיק. זה אותו דבר עם הפאנדום. יש אנשים שיגידו, "תן לו הזדמנות לגאול את עצמו." אנשים אחרים יהיו כמו, "הוא ממזר וגמרתי איתו." ואני מקבל את זה. כאילו זו תגובה לגיטימית גם בעולם וגם בעולם שלנו לדמות ולמעשיו. זה דבר שכיף לתאר.
אני פראייר, באופן אישי, של קשתות גאולה. אבל אין כלל שאומר שכל השאר צריכים להיות על הסיפון. זה חלק ממה שעושה אותו כל כך כיף כי ככה הם החיים. לפעמים אתה סולח לאנשים. לפעמים אתה לא. לפעמים אתה לא יכול. לפעמים אי אפשר שלא. אני אוהב את אנדוור. הוא בחור שבאמת טוב בעבודה שלו וממש גרוע בחיים וביחסים בין אישיים. אני חושב שהתהום הזה בין גיבור מספר 1 ובוודאי לא אבא מספר 1 הוא חלק ממה שהופך אותו למעניין, לפחות עבורי לתאר.
אנחנו רואים הרבה גוונים של אפור עם עקרב, גם כן. מה ה-Scorpion Fatality האהוב עליך?
הו, בנאדם. אני בבית הספר הישן. אני אוהב את מכסה המנוע יורד. אני אוהב את הגולגולת. אני אוהב את הלהבה. זה ראוותני. זה קלאסי. הוא לא מלא מדי בקרביים, וזה טוב כי אני קצת עצבני, אבל הוא עדיין רצחני ועדיין אכזרי. אז בשביל הכסף שלי, מכסה המנוע של ראש הגולגולת הבוער ושריפת אותו עד הסוף הוא ההמתנה הישנה.
מה דעתך על משחק ג'ירן בדרגון בול סופר? לג'ירן יש כל כך הרבה עומק והוא דמות כל כך כיפית. איך היה להגיע לחלק מדרגון בול?
זה היה כל כך מגניב כי אני מכיר כל כך הרבה מהאנשים בקאסט הזה בזיכיון הזה, אבל לקבל את השיחה ללכת ולשחק איתם סוף סוף והיה סופר כיף, אבל יש גם את הלחץ הזה כמו, "אוי אחי, הרבה האנשים שעושים את זה הם השומר הישן. אני יכול להסתובב עםדרגון בול-ברמת הצעקות והצרחות? כידוע, זה מגיע לשם. אבל למרבה המזל, הצלחתי לתלות.
