נטפליקסרחוב פחדהטרילוגיה נמשכת השבוע עם יציאתו שלרחוב הפחד חלק 2: 1978הַיוֹם. הסרט מתרחש במחנה קיץ, עוקב אחר קבוצת Shadysiders כאשר הם מגלים קללה איומה שרודפת את עירם. שחרור הזרימה השני מככב סאדי סינק, אמילי ראד, ראיין סימפקינס, מקייב סלי, ג'יליאן ג'ייקובס, מתיו צוק ועוד.
"Shadyside, 1978. בית הספר יוצא לקיץ והפעילויות ב- Camp Nightwing עומדות להתחיל", נכתב בתמצית הרשמית. "אבל כאשר שדייסיידר אחר מחזיק בדחף להרוג, הכיף בשמש הופך למאבק מבעית להישרדות."
עורך הראשי של Comingsoon דיבר איתורחוב פחדהבמאי לי ג'ניאק על הנושאים של הטרילוגיה, מה שהופך כל סרט להרגיש ייחודי, ופסקולי הפסקולים המורשים הגדולים. עיין בראיון הווידיאו למטה או קרא את התמליל המלא.
טיילר טרייזה: ממש התרשמתי מאיך שכל סרט מרגיש ייחודי והוא משחק לתקופת הזמן שלו ממש טוב. כמה קשה היה לוודא שכל אחת מרגישה ייחודית לסוג זה של ז'אנר אימה תוך כדי לוודא כי סיפור הליבה מסופר וכי רקמת החיבור נמצאת שם?
ליי ג'ניאק: זה היה מאוד מאתגר, אבל זה גם היה ממש ממש מספק ומהנה כקולנוען. ואז גם כחובב סרטים, כדי להיות מסוגל להסתכל אחורה על העשורים האלה, שלכולם היו סוג של סרטי סלאשר מדהימים ולומר, איך אוכל לחלוק כבוד? כיצד אוכל לשלוח את מכתב האהבה שלי? ואז גם, כמו שאמרת, שמור על סוג הליבה שלנו של שנות ה -90 המציע את הדברים קדימה. אז זה פשוט הסתיים תמיד כשחזרו לדמויות, חזרו לחוויה של סוג של סיפור האהבה שלנו עם דינה וסאם ומבצעים איך, איך אפשר לעוגן את זה כשנסענו קדימה.
בחירות המוזיקה לפרק הזמן פשוט כל כך פנטסטיות וזה באמת גורם לשעון מהנה. מה נכנס לתהליך יצירת הבחירה בכל הנוגע למוזיקה?
המוזיקה היא למעשה אחד הדברים המוקדמים ביותר שהיו קיימים. אז לפני אפילו התסריט, הכנתי רשימות השמעה כשעמדתי בפרויקט. בניתי על רשימות ההשמעה האלה ושיחקנו אותן כשגינו את הכתיבה ואת שבירת הסיפור. המשכתי להוסיף לרשימת ההשמעה. כשהלכתי שיתפתי את זה עם צוות שחקנים. שיתפתי את זה עם הצוות. הקשבתי לזה בדרך להגדיר. זו הייתה בדיוק כמו הדרך המושלמת הזו להחזיר בדיוק באותה תקופה, וסוג של זוכרים את המקום הטונאלי הזה שרצינו לחיות. כי אני חושב שכשאתה נמצא בסט, אין לך מוזיקה, אין לך צליל, אין לך שום דבר, אבל אתה מוסיקה את המוזיקה הזו [ו] חושבת על זה באוזן, אתה נזכר זה איך שאני רוצה שזה ירגיש.
הייתי יותר ילד של גוש אווז ולא ברחוב הפחד. האם היו רוצחים מהספרים שנכללו והאם היו ביצי פסחא שמעריצים יותר עיניים יגלו?
לא היו רוצחים שלקחנו ישירות, אבל בעצם אנחנו סוגים של דברים שאלו עם משפחת גוד, משפחתו העזה, הרעיון של שדיסייד כעיר זו בה הדברים הרעים האלה קורים, קיימים בספרים. זה היה מאוד על סוג של שמירה על הכיף ורוחרחוב פחדספרים, שגדלתי לקרוא ואהבתי. אז זה היה סוג העיקרי. לספרים יש מקום חשוב מאוד בטרילוגיה, ככל שהם מסוגלים להציל את הדמויות יותר מפעם אחת. זה כל מה שאגיד.
הסרטים מתמודדים עם הרבה סוגיות חברתיות שלא ממש ציפיתי לה. שוטרים נטועים עדויות על גברים שחורים. אנו נכנסים למבנה המעמד, סקסיזם והומופוביה. כמה חשוב היה להיות בסרט?
זה היה ממש ממש חשוב. זו הייתה סוג של הסיבה שהרגשתי שאנחנו יכולים לעשותרחוב פחדעַכשָׁיו. ככל שאמרתי, ישנם סרטי סלאשר מדהימים שהתרחשו בשנות ה -90, בשנות ה -70, בשנות ה -80, אבל הם תמיד נראו אותו דבר כמו צוות הדמויות שלהם ומי היו הדמויות האלה. חשבתי שהחלק הגדול עלרחוב פחדואנחנו היכולת ליצור את שלושת הסרטים האלה הייתה שהצלחנו לתת לדמויות להיות גיבורים, להיות גיבורים שבדרך כלל ימותו מהר מאוד בסרטי אימה. כך שנוכל להתמודד עם דברים כמו דיכוי מערכתי ואלימות משטרתית וראיות נטיעות במשטרה. כמו שאמרת, הומופוביה, כל הדברים, אבל זה נאפה ברעיון הזה של זה הוא סוג הקונפליקט המרכזי של Shadysiders וסאניווייל.
תודה לנטפליקס על הקמת הראיון של ליי ג'ניאק. שני התשלומים הראשונים שלרחוב פחדעכשיו זורמים.
