סרט הפחד של ג'סי במוצאי שבת: פרויקט המכשפה בלייר

נרקומן הסרטים ג'סי רובינס בוחר סרט פחד למוצאי שבת.

כשהייתי בערך בן עשר או אחת עשרה חברתי הטובה אמנדה ואני בילינו כמעט כל סוף שבוע ביחד. אמנדה גם העריצה סרטי אימה, ובכל פעם שהיינו בילינו, או שהיינו כותבים את הסיפורים המפחידים שלנו, או צופים בסרטי אימה (אוקיי, אולי הייתי ילד מוזר, שתוק). סוף שבוע אחד לעומת זאת, הקדמנו קצת את עצמנו ושכרנופרויקט מכשפת בלייר(1999).

בימוי: אדוארדו סאנצ'ס ודניאל מייריק, THE BLAIR WITCH PROJECT מככבים הת'ר דונהיו, מייקל סי וויליאמס וג'ושוע לאונרד כיוצרי סרטים דוקומנטריים בעיירה הקטנה בורקיטסוויל, מרילנד החוקרים את האגדה המקומית על מכשפה החבויה אי שם עמוק ביער. הפרסומת לסרט כללה שלטי נעדרים עם תמונות השחקנים עליהם, ולמעשה גרמה לאנשים להאמין שהצילומים על הסרט אמיתיים, ושיוצרי הסרט באמת נעלמו.מבוגריםחשב את זה. תארו לעצמכם מה זה עושה לשני ילדים בני עשר שצופים בזה לבד בבית בכפר...

לרוב הסתדרנו די טוב, למרות שהתחרפנו מספיק במהלך סצינות הקמפינג הליליות, עמדנו על עצמנו וצחקנו בכל פעם שהם אמרו "פאק" (שזה היה 154 פעמים). רק בסצנת הסיום הדברים התחילו להיות קצת בלתי נסבלים. ישבנו מכורבלים אחד ליד השני על הפוטון, רגליים למעלה מהקרקע (ברור, מכשפה מטורפת יכולה להיות שם מתחת) בוהים במסך בשתיקה. ישבנו שם וניסינו להחליט מה האפשרות הטובה יותר, לקום מהספה ה"בטוחה" כדי להדליק את האורות, או להמשיך לשבת על הספה ולנסות לא להיבהל מהחושך. בסופו של דבר אחד מאיתנו זרק את עצמו מהספה ומיהר לעבר מתג האור, למרבה המזל בדיוק בזמן שהמכשפה תזחול חזרה אל החושך מתחת לפוטון, מובסת על ידי שכלנו וגישה לחשמל.

לא אכפת לי מה מישהו אומר, פרויקט מכשפת בלייר הוא עדיין אחד הדברים הכי מפחידים שראיתי אי פעם. תקראו לזה נוסטלגיה של ילדות, תקראו לזה נאיביות, אבל לרגע קצר במוחי באמת הייתה בלייר וויץ' בבורקיטסוויל, מרילנד, האנשים האלה באמת נעלמו, והקסם היה אמיתי.הסרט הזה היה כל כך מפחידשזה השאיר שני ילדים בני עשר מפחדים לקום מהספה מחשש שירצחו אותם בפינה על ידי יצור בדיוני שאפילו לא מופיע על המסך!

דווקא היעדר כל סוג של חזותי על האנטגוניסט (אדם מול אדם ואדם מול טבע בצד) הוא זה שגורםמכשפה בלייר כל כך טובה. זוהי טכניקה שכמעט לא בשימוש בקולנוע כיום, סרטים כמו MAMA (2013) ו-SINISTER (2012) מראים יותר מדי מהנבל הראשי, מה שהופך אותו/ה לבלתי מפחיד ביותר. אני לא אומר ש-SINISTER לא היה מפחיד דרך אגב, זה היה מפחיד; אבל מר בוגי בהחלט לא היה.

מה שהיה ל-The BLAIR WITCH שסרטי צילום חדשים יותר שנמצאו פשוט לא עושים, זו אמנות העדינות. זה היה גולמי, התגובות היו מציאותיות כי בחלקים מהסרט, השחקנים לא היו בטוחים מה עומד לקרות להם. סצנת הקמפינג בלילה, שבה נשמעים קולות הילדים והאוהל החל לרעוד, לא נוהלה על ידי השחקנים מראש, התגובות שלהם היו אמיתיות. אבל זה הכל חדשות ישנות, אני רק חושב שצריך לתת קצת קרדיט לסרט שהוליד את מהפכת הצילומים שנמצאו (שואת קניבלאולי החלוץ, אבל BLAIR WITCH עידן והפך את התת-ז'אנר לפופולרי).

THE BLAIR WITCH PROJECT הוא מרכיב בסיסי בקולנוע האימה ההיסטורי ובפשטותו וחדשנותו אמור לעמוד במבחן הזמן. לכן, גזרה נקייה, ישירה ועדינה היא הנושאל-Fright Flick של השבועילדים. לך משם אל הספות התחתונות עם הגב הגבוה שלך, תכבה את כל האורות, תסתובב קרוב לבסט שלך, סע אחורה בזמן וצפה בסרט הזה שוב בפליאה ילדותית.

תהנה!

(בהערה צדדית, במחקר שלי עבור מאמר זה, התוודעתי לסדרה עלילתית לנוער המבוססת על תוצאות הסרט, "בת דודתה של הת'ר דונהיו" (ומחברת הסדרה קייד מריל) חוקרת את היעלמותם של יוצרי הסרט והופכת שקוע בתעלומת המכשפה בלייר... ועכשיו אני הולך לבלות את השבועות הבאים מכורבל עם עוד רומנים עלילתיים לנוער.)