סדרה מתמשכת שמסתכלת על פרולוגים פנטסטיים מסרטי אימה קלאסיים ועכשוויים.
בסדרת SHOCK החדשה הזו, נסקור כמה מסצנות הפתיחה המדהימות ביותר בתולדות סרטי הז'אנר. אנחנו כברעשה תיקלפתיחה המטרידה של ג'ון לנדיס ל-Landis/Steven Spilberg מ-1983אזור הדמדומים: הסרט, סרט נקודתי שלא מצליח לחיות את ההתחלה הדינמית ההיא.
אחר כך דיברנו על רצף הקדם-קרדיטים האולטרה-דם לקומדיית האימה הלא מדורגת, הקודרת ומגרה טאבו של סטיוארט גורדון מ-1985אנימטור מחדש.
עכשיו אנחנו הולכים לצטט את הדקות הראשונות הבלתי פוסקות, המחרידות באמת של הבמאי הספרדי חואן קרלוס פרסנדילו, של הבמאי הספרדי שלו.28 שבועות מאוחר יותרכראוי לסדרת "הפתיחות הגדולות ביותר" שלנו.
הסרט הוא המשך לבמאי דני בויל והסופר אלכס גרלנד (וככל הנראה שיפור עצום ממנו) לסרט הזומבים-שזה-לא-זומבים-זה-לא-סרט-זומבי משנת 2004 (הם "נגועים"!) הגיע 28 ימים מאוחר יותר אבל בעוד שכוחה של התמונה הזו נעוץ בגישה כמעט מדיטטיבית של עידן חדש לתרחיש של רוצחי סוף העולם/מתים, סרטו של פרסנדילו נכנס עמוק לתוך מדע מוזר מרושע, ואז הופך לסוג של אגדה מעין NIGHT OF THE HUNTER, לפני שהוא מתפתל כשהיא מתפתלת, במין מרחב גיהינום ניהיליסטי וספסטי שמגרס עצבים, דופק דופק וכמעט פראי בלתי נסבל.
ואו, בנאדם! הסיום הזה!
ב-5 הדקות שלו, הסרט מציג לנו את דון (מוּרעָבהכוכב רוברט קרלייל) ואשתו אליס, הסתדרו בתוך קוטג' אבן מתפורר באזור הכפרי של אנגליה, יחד עם חבורה של ניצולים. בעוד הגולים ה"נגועים" צורחים דרך לונדון ומחוצה לה, הגיבורים שלנו חיים חיים חגיגיים ושקטים, חיים בחושך למחצה ומודעים לכל צליל, שמא ימשכו תשומת לב לעצמם ויעוררו את ההמון.
פתאום נשמעת דפיקה בדלת. ילד קטן, מבועת ומורעב, מתחנן שיכניסו אותו. הם אכן נותנים לו להיכנס. טעות גדולה.
לפתע, המון מפלצות אדומות עיניים מתנפץ לתוך הבית, נושכות ומוציאות דם מזוהם, והופכות את הקורבנות שלהם לזומבים משתוללים מיידית...
ואז זה נהיה מפחיד. ודם. ומפחיד.
צפו במה שקורה בהמשך...
