10.פרומתאוס(20th Century Fox) – זה כנראה המקום שבו אני הולך לאבד כמה אנשים, אבל אני מעריץ ותיק של רידלי סקוט ומתנצל וחזרתו למדע בדיוני עמדה בכל הציפיות שלי כשהוא יצר משהו עם בקנה מידה גדול יותר מכל מה שהוא עשה בשנים האחרונות. אני יכול להבין לגמרי למה כמה אנשים התאכזבו מזה, ובואו נודה בזה, שקאמו החייזרים בסוף באמת הרס את החוויה, אבל רק כנקודת כניסה לסיפור מדע בדיוני חדש, הוקסמתי מכמה מהרעיונות שהוצגו. כאן ולא יכול לחכות לראות עוד.
ראיון עם רידלי סקוט ודיימון לינדלוף
*9.הבקתה ביער(ליונסגייט) - ג'וס ווידון מופיע שוב ברשימה זו עם סרט שכתב והפיק וביים דרו גודארד. הסרט שיחק עם כמה מסרטי האימה הקלאסיים של קבוצת ילדים שהולכת לאזור מרוחק ומאוימת על ידי יצורים על טבעיים. רק שהפעם, זכינו לראות את הגברים מאחורי הקלעים שיצרו הכל כדי להטיל אימה על הילדים, ואז הסרט נעשה כיף ורואים שזה סרט בקנה מידה הרבה יותר גדול ממה שהנחת היסוד מרמזת. זה הסרט שכל חובבי האימה צריכים לראות.
*8.Les Miserables(אוניברסלי) – זו לא תהיה הפעם הראשונה שמחזמר מופיע ברשימת 25 הטופ 25 השנתית שלי, אבל הופתעתי עד כמה אהבתי את העיבוד הזה ללהיט המוזיקלי של שנות ה-80 המבוסס על הרומן של ויקטור הוגו, כי אני בקושי זוכר שראיתי המחזמר בברודווי. אבל כן, עם כמעט 2 וחצי שעות של מוזיקה ישירה והופעות מרהיבות לחלוטין של יו ג'קמן ואן האת'וויי, זה היה מחזמר אחד שבאמת תפס אותי בשלב מוקדם והחזיק אותי במסע של ולז'אן של ג'קמן והקונפליקט שלו עם ראסל ג'ברט של קרואו. הופעות פנטסטיות לא פחות של שחקנים צעירים יותר כמו אדי רדמיין וסמנתה בארקס והקלה קומית נחוצה מסאצ'ה ברון כהן והלנה בונהם קרטר הוכיחו שהז'אנר המוזיקלי של הסרט חי וקיים.
*7.סמסרה(מעבדות אוסילוסקופ) - עשרים שנה לאחר פריצת הדרךברקה, הבמאי/צלם רון פריקה והמפיק מארק מגידסון בילו עוד חמש שנים בנסיעות מסביב לגלובוס עם מצלמת ה-70 מ"מ של פריקה בצילומי דברים שלמעט מאוד אנשים יש סיכוי לראות. אני מודה בחופשיות שחמש דקות לתוך הסרט נטול הסיפורים הזה חשבתי לעזוב, אבל נשארתי עם זה ובין הוויזואליה הבלתי ייאמן לבין הציטוט המדהים של ליסה ג'רארד של Dead Can Dance, מרסלו דה פרנסיסקי ומייקל סטרנס, הוא יצרסמסרהחוויה בלתי נשכחת באמת שאין כמותה כמעט לכל סרט אחר השנה.
*6.גֶשֶׁם כָּבֵד(סוני) – אני מעריץ של ג'יימס בונד במשך רוב חיי ומעריץ של סם מנדס מאז רוב הקריירה הקולנועית שלו, כך שהרעיון שהאחרון יתמודד עם הראשון היה פשוט יותר מדי מנשוא. למרבה המזל, הסרט עמד בציפיות שלי עם נבל חדש וגדול בחוויאר בארדם והתמקדות נוספת ב-M של Dame Judi Dench, כמו גם תוספות חדשות כמו ראלף פיינס, נעמי האריס ובן ווישו, שאנו מקווים שימשיכו להתקנות עתידיות. זה היה די קאמבק מקוונטום של נחמהשעמד לצדקזינו רויאלבמונחים של פסיעה חדשה, אבל גם החזרת כמה מועדפים ישנים.
*5.ההטבות בלהיות פרח קיר(פסגה) – רומן ההתבגרות הסמי-אוטוביוגרפי של סטיבן צ'בוסקי מצא מעריצים רבים במהלך שנות ה-90 וביים את הסרט מהתסריט שלו, הוא באמת יצר משהו מיוחד. בכיכובם של לוגן לרמן כפרח הקיר הביישן של התואר (ששמו צ'רלי) ואמה ווטסון ועזרא מילר כאחים למחצה שמוציאים את צ'ארלי מהקונכייה שלו, אין סרט אחר בתיכון אחר שתפס טוב יותר את חוויות התיכון שלי. הרבה מזה היה קשור לליהוק, אבל גם לאופן שבו צ'בוסקי השתמש בשירים כדי ליצור מצב רוח.
*4.צ'יקו וריטה(Luma Films/GKIDS) - מועמד לאוסקר באנימציה בשנה שעברה אבל הייתה לנו הזדמנות לראות אותו רק השנה, סרט האנימציה הדו-ממדי היפה והמבריק הזה מאת פרננדו טרובה, טונו ארנדו וחוויאר מריסקל עוקב אחר מסעו של פסנתרן ג'אז וזמר מקובה 1948 ועד ניו יורק, וזו אחת הדוגמאות הנדירות האלה למה שאתה יכול לעשות עם אנימציה כשאתה לא עושה זה רק לילדים. מעריצי סרטי דיסני קלאסיים אוהביםפַנטָסִיָהוכמה מסרטיו של וולט דיסני בהשראת מסעותיו בדרום אמריקה, צריכים להעריך מאוד כל פריים של הוויזואליה כמו גם את פס הקול הפנטסטי.
*3.הבלתי אפשרי(פסגה) - תוכניתו השנייה של חואן באיונה לאחר סרט האימה בשפה הספרדיתבית היתומיםאולי נראה כמו עזיבה, אבל זה היה גם צעד ענק קדימה מבחינת העשייה הקולנועית שלו, שבהחלט לא ראיתי להגיע. מככבים בו נעמי ווטס (נותנת עוד הופעה פנטסטית) ויואן מקגרגור כהורים לשלושה בנים, כולל העולה החדש טום הולנד, שנפרדים על ידי הצונאמי ההרסני ואני התרשמתי באותה מידה מהיקף השחזור של הצונאמי ותוצאותיו כמוני. עם הביצועים הדרמטיים ששמרו על הסיפור אינטימי ואישי.
*2.The Intouchables(חברת ויינשטיין) – אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את הסרט הזה, שנכתב ובוים על ידי אוליבייה נקאצ'ה ואריק טולדנו, שהיה במסגרת "מפגש עם הקולנוע הצרפתי" של לינקולן סנטר, ואני מודה שאני די ציני כי חברת ויינשטיין הייתה בעיצומו של להיט ענק עם הסרט האילם הצרפתיהאמןוזה כבר היה שובר קופות ענק באירופה. ילד, הופתעתי כמה נהניתי מזה, לא רק בפעם הראשונה שראיתי את זה אלא בכל פעם שצפיתי בזה אחרי זה.
ראיונות עם פרנסואה קלוזט ועומר סי
זה מביא אותנו לשני הסרטים מס' 1 של השנה...
*1ב.מחפש את איש הסוכר(Sony Pictures Classics) - לעתים רחוקות אני מקבל הזדמנות לראות מסמכים בפסטיבלי קולנוע, במיוחד בסאנדנס, אז זה היה כמה חודשים אחרי ששמעתי הרבה באז על המסמך הזה שתפסתי אותו סוף סוף בטרייבקה. כמו רוב האנשים שראו את הסרט, מעולם לא שמעתי על זמר הפולק רודריגז משנות ה-70 או על שני התקליטים הלא ברורים שלו, אבל הקולנוען השבדי מאליק בנדילול, שעשה בעיקר סרטי קונצרטים, מוצא דרך מסקרנת לפענח את התעלומה של איך התקליטים האלה הפכו לקלאסיקות בדרום אפריקה, המניע את התנועה המוזיקלית נגד האפרטהייד במדינה. אני לא רוצה להגיד הרבה יותר על הסרט, שמציע הרבה הפתעות ממש נעימות אז חשבתי שהוא עובד הרבה יותר טוב כסיפור קאמבק מאשרסַדָן! סיפורו של סדן. למעשה, זה היה הסרט היחיד השנה שנתתי לו 10/10, אז בתיאוריה, זה הסרט הטוב ביותר של השנה למרות שכמו בשנה שעברה, אני אכנה אותו באדיבות תיקו.
ראיון עם מאליק בנדילול ורודריגז
וסרט השנה שלי ללא דוקטורט הוא...
*1א.חייו של פי(שועל המאה ה-20)!
כל מי שקרא את הסיקור שלי מהשנהסינמקוןכשראיתי לראשונה קטעים מהעיבוד של אנג לי לרב המכר של יאן מרטל, אולי זוכר את ההשתוללות שלי על כמה מדהים זה נראה. למרבה המזל, שאר הסרט עמד בעשר הדקות האלה. אנג לי הוא אחד מיוצרי הסרטים הגדולים בעולם ולמרות שהיו לי בעיות עם שני הסרטים האחרונים שלו, הוא סוף סוף התמודד עם סוג החומר המאתגר שאפשר לו להוכיח זאת. זה סיפור פשוט למדי על גבר צעיר בשם פי, בגילומו של העולה החדש סוראג' שארמה, והעובדה ששעה טובה מהסרט מתרחשת בים על סירת הצלה עם רק פי ונמר בנגלי היא אחד מהדברים הרבים שפשוט הדהים אותי. חלק מהסיבה שזה עובד הוא בגלל שאתה מאמין שהטיגריס הזה, שילוב של חיות חיות ו-CG, הוא אמיתי, אבל הרבה מכירה מסתכמת בשחקן בפעם הראשונה. לי השתמש גם בתלת מימד ברמה שמתאימה רק לכמה סרטים, בעיקר זה של ג'יימס קמרוןגִלגוּלושל מרטין סקורסזההוגו, כדי ליצור סרט מרהיב.
ציונים מכובדים
זה היה ממש קשה להבין אילו סרטים צריכים להיכנס לחמשת המשבצות האחרונות שלמעלה ולמען האמת כל אחד מהסרטים למטה יכול היה להגיע אליו באותה קלות, אז ללא סדר מסוים, הנה 10 סרטים שפשוט פספסו:
*מחפש חבר לסוף העולם(התמקדות במאפיינים) – הופעת הבכורה של לורן סקפאריה, בכיכובם של סטיב קארל וקירה נייטלי כצמד לא סביר בטיול דרכים ימים לפני סוף העולם, הייתה מצחיקה ונוגעת ללב וחלק מהעבודות הטובות ביותר שלהם זה שנים. (אבל חבל שפוקוס לא הרגיש מספיק חזק לגבי הסרט כדי לשלוח מביני פרסים שלו.)
*טרישנה(IFC Films) - העיבוד המודרני של מייקל ווינטרבוטום ל"טס מהד'אורברווילס" של תומס הארדי שהושתל בהודו המודרנית עם פריידה פינטו שגילמה אישה צעירה שנרדפה ברחבי הודו על ידי צעיר עשיר היה עוד תכונה חזקה להפליא של הקולנוען האקלקטי .
*ג'ון קרטר(וולט דיסני) -מוצאים את נמוהטייק של הבמאי אנדרו סטנטון על דמות המדע הבדיוני הוותיק של אדגר רייס בורוז הדהים אותי מאוד מכיוון שזה היה סוג של אפוס מדע בדיוני שאנו כמעט ולא זוכים לראות מחוץ לפרנצ'ייז "מלחמת הכוכבים". חשבתי שטיילור קיטש באמת הוציא את ההובלה ואהבתי את לין קולינס בתור הלוחמת הסקסית דג'ה תוריס. התאכזבתי שזה לא מצא קהל גדול יותר.
אַמִיץ(דיסני•פיקסאר) - בהחלט הרגשתי שאני במיעוט בגלל שאהבתי את ההצעה של דיסני•פיקסאר משנת 2012 בבימויו של מארק אנדרוז (שהיה שותף לכתיבהג'ון קרטרבאופן מוזר), אבל הם תפסו בצורה יפה את הקסם של סרטי דיסני המוקדמים ואחרים כאלהפוקהונטסאבל עם אנימציית Pixar 3D הפנטסטית הזו שאנחנו אוהבים.
*הופ ספרינגס(סוני) – אפילו הפובליציסט של הסרט חשב שאני צעיר מדי (אלוהים יברך אותה) כדי להעריך את הקומדיה הזו על זוג קשישים, בגילומם של מריל סטריפ וטומי לי ג'ונס, כשהם מנסים לגלות מחדש את האינטימיות שלהם על ידי פנייה למטפל מיני (ששיחק מאת סטיב קארל), אבל הבמאי דיוויד פרנקל עשה עבודה נהדרת בשילוב ההומור והדרמה.
*רשימת הרג(IFC Films) - זה היה "הנבחר" המשותפת שלי עם Ti West'sבעלי הפונדקים, שאהבתי רק קצת יותר. המותחן הפנטסטי של בן ויטלי, על זוג רוצחים שנקלעים למשהו אפל ומרושע, ממש הרשים והפחיד אותי בצורה טובה.
*אחות של אחותך(IFC Films) - ההמשך של לין שלטון לHumpdayהיה אפילו מצחיק ונוקב יותר בשל נוכחותן של אמילי בלאנט ורוזמרי דוויט כאחיות מנוכרות ומארק דופלאס בתור הבחור שמאיים להרוס את מערכת היחסים שלהם עוד יותר.
*חברים עם ילדים(Lionsgate) – בקומדיה האנסמבל של ג'סיקה ווסטפלד היא ואדם סקוט שיחקו חברים ותיקים שמחליטים ללדת תינוק יחד עם הומור מוגבר על ידי נוכחותה של מייגן פוקס ורוב צוות השחקנים שלשושבינות.
*הסשנים(פוקס זרקור) – זה מפתיע שדרמה על האופן שבו המשורר מוכה פוליו ומשותק מארק אובריאן יצא לאבד את בתוליה בגיל 38 עם מטפלת מינית בגילומה של הלן האנט יכולה להיות חמימה ומשמחת קהל כמו זו.
*ללכת בסהרורים איתי(IFC Films) – הבכורה העלילתית של הקומיקאי מייק בירביגליה באמת כבשה אותי עם התסריט ההדוק שלו והאישיות החביבה של בירביגליה ואני לא יכול לחכות לראות מה הוא יעשה הלאה.
הסרט המוביל של סטודיו:
שועל המאה ה-20:חייו של פי
DreamWorks:לינקולן
תכונות מיקוד:הארץ המובטחת
פוקס זרקור:הסשנים
סרטי IFC:הסנטרל פארק חמש
Lionsgate:הבקתה ביער
מגנוליה:קח את הוואלס הזה
מעבדות אוסילוסקופ:סמסרה
עליון:מדגסקר 3: המבוקשים באירופה
סוני:גֶשֶׁם כָּבֵד
Sony Pictures Classics:מחפש את איש הסוכר
בידור פסגה:הבלתי אפשרי
אוּנִיבֶרְסָלִי:Les Miserables
תמונות וולט דיסני: (עניבה)אַמִיץאוֹג'ון קרטר
האחים וורנר:האביר האפל עולהאוֹאטלס ענן(שניהם לא נכנסו לרשימה שלי)
חברת ויינשטיין:The Intouchables
כמו בשנים האחרונות, אני מכניס את חמשת אלבומי המוזיקה האהובים ביותר שלי לשנת 2012 (בסדר אלפביתי), רק בשביל הצחוק:
זבל "לא סוג האנשים שלך"
בור התשוקה "Gossamer"
מרסק דלעות "אוקייניה"
Soundgarden "King Animal"
ואן חאל "סוג אחר של אמת"
חפש קטע קצר בהרבה המפרט את 15 המסמכים המובילים שלנו מחר ואת המקבילה של תכונה זו, ה- Weekend Warrior's Terrible 25, מתישהו בשבועיים הקרובים.
